"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מחקר חדש: כימיקלים במוצרים יומיומיים קשורים לסיכון מוגבר לסרטן שד
לפי המחקר, כימקלים משבשי הורמונים, כגון ביספנולים, פתלאטים, פרבנים ו- PFAS, הנמצאים בכל מקום בחיי היומיום שלנו, החל מאריזות מזון ועד מוצרי קוסמטיקה, מסוכנים לבריאות הציבור, ואף נמצאו כמגבירי סיכון לסרטן שד. מומלץ, קובע המחקר, לבחון מחדש מוצרים המשמשים אותנו ורגולציה קיימת
אנג'לינה ג'ולי. צילום: @Gage Skidmore / Flickr

מחקר חדש: כימיקלים במוצרים יומיומיים קשורים לסיכון מוגבר לסרטן שד

לפי המחקר, כימקלים משבשי הורמונים, כגון ביספנולים, פתלאטים, פרבנים ו- PFAS, הנמצאים בכל מקום בחיי היומיום שלנו, החל מאריזות מזון ועד מוצרי קוסמטיקה, מסוכנים לבריאות הציבור, ואף נמצאו כמגבירי סיכון לסרטן שד. מומלץ, קובע המחקר, לבחון מחדש מוצרים המשמשים אותנו ורגולציה קיימת

,עודכן
0השמעה

במחקר פורץ דרך שפורסם היום, ונתקלנו בו בסיוע ChatGPT, מדענים חושפים כי יותר מ -900 כימיקלים הנמצאים בדרך כלל במוצרים יומיומיים עשויים לתרום לסיכון מוגבר לסרטן השד. הממצאים המדאיגים שופכים אור על הסכנות הפוטנציאליות האורבות בבתים ובמקומות עבודה, שכן 90% מהחומרים המסרטנים הפוטנציאליים הללו שזוהו נפוצים בחיי היומיום.

סרטן השד, כיום הגורם המוביל למוות מסרטן בקרב נשים ברחבי העולם, חווה עלייה מדאיגה, ועולה על סרטן הריאות כצורה המאובחנת הנפוצה ביותר של המחלה. עד 80% ממקרי סרטן השד אצל נשים קשורים לאסטרוגן ופרוגסטרון, ומחקר חדש זה מצביע על קשר בין פעילות מוגברת של הורמונים אלה לבין סיכון מוגבר לסרטן השד.

במוצרים יומיומיים איומים רעילים על בריאות האישה,צילום: @webandi / Pixabay

ג'ניפר קיי, החוקרת הראשית ממכון סיילנט ספרינג, ארגון ללא מטרות רווח המוקדש להפחתת איומים רעילים על בריאות האישה, הדגישה: "יש לנו ראיות הן ממחקרים בבני אדם והן ממודלים של בעלי חיים התומכים ברעיון שכימיקלים המגבירים אסטרוגן ופרוגסטרון הם חששות בריאותיים ומעלים את הסיכון לסרטן השד".

מחקר זה מתבסס על רשימה של למעלה מ-200 כימיקלים שזוהו בעבר כגורמים פוטנציאליים לסרטן השד, תוך שימוש במחקרי מכרסמים כדי לקבוע את יכולתם לגרום לגידולי חלב. חולדות ועכברים, החולקים תהליכים ביולוגיים עם בני אדם, מציעים תובנות חשובות, אך החוקרים שואפים למזער ניסויים בבעלי חיים מסיבות אתיות ויעילות.

כימיקלים משבשי הורמונים הקיימים במוצרי יומיום נמצאו כמגבירי סיכון לסרטן שד,צילום: @senivpetro / Freepik

המחקר, שפורסם בכתב העתEnvironmental Health Perspectives, התבסס על מאגרי מידע בינלאומיים וממשלתיים בארה"ב, וזיהה 921 כימיקלים בעלי פוטנציאל לגרום לסרטן השד. יש לציין כי 278 כימיקלים נמצאו כגורמים לגידולים במחקרים בבעלי חיים, בעוד 642 סומנו כמגבירים ככל הנראה את הסיכון לסרטן השד על ידי שיבוש הורמונים. מדאיגים במיוחד הם הכימיקלים המסווגים כמשבשי הורמונים, כגון ביספנולים, פתלאטים, פרבנים ו- PFAS - הנמצאים בכל מקום במוצרים החל מאריזות מזון ועד קוסמטיקה. חומרים אלה חדרו לחיי היומיום וחשפו את הצרכנים לקוקטייל של חומרים מסרטנים פוטנציאליים.

החוקרים מקווים שממצאיהם יניעו רגולטורים ויצרנים להעריך מחדש את השימוש בכימיקלים אלה, תוך הדגשת הצורך בהערכת סיכונים. יש לציין כי הם מדגישים את החשיבות של התחשבות בעיתוי החשיפה, תוך הדגשת תקופות פגיעות כמו התפתחות טרום לידתית, חיים מוקדמים והתבגרות מינית.

בעוד המחקר זוכה לשבחים כמאמץ מונומנטלי על ידי מומחים, חששות לגבי המספר העצום של כימיקלים שלא נבדקו נמשכים. למרות כ-86,000 כימיקלים סינתטיים, רק כ-2,200 נבדקו להשפעתם על ההורמונים. זה מעלה שאלות לגבי הלימות אמצעי הבטיחות הנוכחיים וההשלכות ארוכות הטווח האפשריות של חשיפה נרחבת.
בעוד מדענים ותומכים דוחפים להערכה מחודשת של פרוטוקולי בטיחות כימיים, מחקר זה משמש תזכורת בוטה לסיכונים החבויים הקיימים בחיי היומיום שלנו, וקורא לבחינה מחודשת של המוצרים בהם אנו משתמשים ולאמצעים רגולטוריים הקיימים כדי להגן על בריאות הציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו