ענף התעופה התמודד עם מציאות קשה מאוד במהלך התקופה הראשונה של מגפת הקורונה, אך החיסונים הביאו עמם תקווה גדולה. כעת, לאור ההתפרצות הנוספת, ההגבלות המחמירות שנכנסות לתוקף בימים אלו והמלצות ראש הממשלה להימנע ככל שניתן מלטוס, בענף התעופה סופגים מכה נוספת ובשיחות עם עובדים הם טוענים שאת הגל הזה הם כבר לא יוכלו לשרוד. חל"ת בלי תשלום, חוסר וודאות והבנה שייתכן שבקרוב יצטרכו למצוא עבודה חדשה.
עמית דמרי, עובד תחזוקה באל על: "אתה רק אומר את המילה חל"ת והנשמה שלי מתכווצת, זאת מילה מגונה, אני לא יכול לשמוע את המילה הזאת. היינו שנה וארבעה חודשים בחל"ת, חלק יותר וחלק פחות אבל זאת מילה פשוט נוראית ועכשיו כשזה ללא תשלום זה גזר דין מוות לתעופה הישראלית. מן הסתם, אם יוציאו עובדים לחל"ת ללא תשלום, העובדים יעברו למקומות עבודה אחרים. רק כדי שתבין, להסמיך בן אדם, כדי שיהיו לו את כל הרישיונות וההכשרות, ייקח מינימום 7-8 שנים, יש פה אנשים מאוד מוכשרים שעובדים המון שנים בחברה ואם יזרקו אותם לחל"ת ללא תשלום, הם צריכים לפרנס את המשפחה שלהם".
הוא הוסיף: "אני 19 שנה באל על עם רישיונות לעבוד על כל המטוסים עם כל ההסמכות הרלוונטיות והמשכורת שלי היא 9,300 שקל, כמובן שאני מעדיף לחיות איתם מאשר לא לקבל כלום. אף אחד לא יישב בבית וייחכה לאל על, מה נעשה? נביא עובדים זרים? המילה חל"ת גורמת לי להרגיש כאילו משהו רע קורה לילדים שלי, זה נורא ברמה הזאת. המדינה צריכה לעזור לנו, אם המדינה החליטה לסגור את השמיים, להגביל את הטיסות, להגביל את תנועת הנוסעים או כל החלטה שמשפיעה באופן כזה דרמטי על המצב, שייפצו את חברות התעופה, אי אפשר לשרוד אחרת ואין לנו זמן, זה צריך לקרות עכשיו וזה פשוט לא נתפס".
צביקה ששון, טכנאי מטוסים בארקיע: "בגל הקודם הייתי בחל"ת מחודש מרץ ועד סוף חודש נובמבר תחילת חודש דצמבר, לאחר מכן חזרתי לעבוד למשך חודש ושוב יצאתי לחל"ת למשך חודש. מה שהיה בעצם בגל הראשון, זה שהייתה ודאות, מה שהיום אין לנו. בגל הראשון יצאנו לחל"ת וקיבלנו תשלום שאפשר חיים בסיסיים, ידענו שנחזור למקום העבודה שמחכה לנו. השוני בגל הנוכחי הוא שראש הממשלה שלנו עומד בטלוויזיה ואומר לאזרחים 'אל תטוסו', מה קורה עם חברות התעופה כשהוא אומר דבר כזה? חברת ארקיע לא תוכל לעבור את החורף הקרוב במצב כזה, קיים סיכוי שארקיע כבר לא תהיה".
עוד טען כי "ראש הממשלה אמר לאנשים לא לטוס, הוא לא חשב לעזור לחברות התעופה, לפרסם מתווה כלשהו שיוכל לעזור לחברות התעופה ולאלפי העובדים והמשפחות שתלויות בפרנסה הזאת? התחושות בקרב העובדים בחברה מאוד קשות. אנחנו לא רואים תקווה באופק, הדאגה שלנו היא שלא תהיה איך לפרנס את הבית, אני טכנאי מטוסים, הדאגה שלנו היא כפולה עכשיו, יש לנו משכנתאות, לשלם חשבונות, שכירות, זה מוביל לחרדה - זה דבר נורא והוא משליך על הרבה מאוד דברים. דעתי האישית היא שיש פה כישלון מערכתי בטיפול במגפה, הכשל הוא כשל ממשלתי והם זורקים את זה על חברות התעופה. ארקיע לא תעבור את החורף הקרוב ללא עזרה מהממשלה".
נורית ברוך, דיילת בחברת ישראייר: "אני דיילת שנכנסה לישראייר ממש בקורס האחרון. ישראייר הכשירה אותנו, 25 דיילים ודיילות חדשים ואנחנו משובצים כרגע לעבודה. השבוע חזרתי מאתונה, עכשיו יש לי טיסה לאילת. אני ממשיכה לעבוד ואני מקבלת טיסות ואצלנו לא מדברים על חל"ת. יש לנו מטוס חדש ויעדים חדשים, לכן אם חלק מהיעדים יהפכו להיות אדומים, ייפתחו יעדים חדשים כמו הונגריה, צ'כיה, אוסטריה ומולדובה".
היא שיבחה את המנכ"ל, אורי סירקיס, ואמרה כי "הוא איש בעל יוזמה ותושייה, שמעתי אותו מתבטא יותר מפעם אחת בעניין הזה והוא תמיד מוצא דרך ומוצא איך להעסיק אותנו עם יעדים חדשים ואפשרויות חדשות. אמנם הכל יכול להיות אבל אני מעדיפה שלא לחשוב על צרות עתידיות ואני מעדיפה להתמקד במצב הנוכחי שיש עדיין טיסות, אני בטוחה שהחברה שלנו תמצא לנו פתרון גם אם המצב יהיה קיצוני וחמור יותר. אני חושבת שהאמירה של נפתלי בנט שאמר 'אל תטוסו' הייתה לא במקומה, הרבה פעמים פוליטיקאים אומרים דברים כדי ליצור רעש ולאחר מכן התמונה מתבהרת".
צוריאל זנדני, ראש צוות נט"לים (אחראים על פירוק והעמסה של מטוסים בנתב"ג): "כל יום מרגיש כמו רולטה רוסית. הרבה אנשים פה לקחו משכנתא, קנו בתים והחל"ת הבא יהיה ללא שכר. כל יום, כל היום, אנחנו עם פנים נפולות. ברור שכל הצעירים יצאו קודם כל והלאה זה הקבועים והוותיקים וזה ממש קשה. אין עבודה, אין פרנסה ויש לנו משפחות להאכיל. זאת אמנם פעם ראשונה שאנחנו חווים מגיפה עולמית אבל צריך להתנהל כמו שצריך, להתחסן, לעשות בדיקות ולהמשיך בשגרה שלנו לצד הקורונה".
הוא הוסיף שהפעם, היציאה לחל"ת תהיה קשה הרבה יותר: "אם מוציאים אותי לחל"ת אני חייב ללכת לעבוד בעבודה אחרת, זה לא הפתרון כי בסופו של דבר זה הרבה מעבר לזה, לא כזה פשוט למצוא היום עבודה, המשוואה מאוד מורכבת זה לא פשוט למצוא עבודה במהלך החל"ת ולסיים עם זה. אנחנו נמצאים עכשיו במצב לא ברור, בגל הקודם הייתי בחל"ת אבל קיבלתי תשלום, הייתי בחל"ת שלושה חודשים, יש אנשים שהיו שנה, יש כאלה שהיו שישה חודשים אבל כולם קיבלו כסף וככה יכולנו לשרוד את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו