העונה המתפתחת של ליגת האלופות מייצרת את התחושה שהכדורגל האנגלי מתחיל להשתלט על יבשת אירופה. עם שתי זוכות ושני גמרים כל אנגליים בשלוש השנים האחרונות וארבע קבוצות אנגליות שכבר הבטיחו את מקומן בשמינית הגמר העונה, אין ספק שהפרמייר ליג נמצאת בתנופה שאמורה להדאיג את כל מי שאינו מהממלכה.
מונופול כדורגל יבשתי הוא לא דבר חיובי בספורט ששואף לתחרותיות, ובדרום אמריקה המגמה זהה ואפילו חריפה יותר. מחר (מוצ"ש, 22:00), באיצטדיון הסנטנריו במונטווידאו, פלמייראס ופלמנגו ייפגשו בגמר הקופה ליברטדורס שבסופו תוכתר אלופה ברזילאית שלישית ברציפות ורביעית בחמש השנים האחרונות בגמר כל ברזילאי שני ברציפות. וכפי שזה נראה, זוהי רק ההתחלה.
לא מדובר בצירוף מקרים. מאז שבוקה ג'וניורס וריבר פלייט נדדו ב-2018 למדריד כדי להכריע מי אלופת היבשת, הכדורגל הברזילאי השתלט על מפעל המועדונים הגדול ביותר. ב-2019 פלמנגו הניפה את הגביע, בשנה שעברה זאת הייתה פלמייראס, ובשבת הן תשחקנה אחת מול השנייה בגמר שסוגר שנה בשליטה ברזילאית בלעדית.
מתוך שמונה קבוצות שהגיעו לרבע הגמר, חמש היו ברזילאיות ושלוש המשיכו לחצי. מעבר לזה, העוצמה שלהן היתה אדירה. פלמנגו לא הפסידה לכל אורך הדרך, פלמייראס ספגה הפסד אחד במשחק שהיה לפרוטוקול, ואפילו אתלטיקו מיניירו הודחה בחצי הגמר בגלל שערי חוץ ומבלי שהפסידה.
במפעל השני, הסודאמריקנה המקביל לליגה האירופית, הגמר היה גם הוא כל ברזילאי ובסופו אתלטיקו פרנאנסה גברה 0:1 על רד בול ברגנטינו. לראשונה בהיסטוריה כל ארבע הקבוצות בשני הגמרים מגיעות מאותה מדינה – ברזיל.
כסף, כוח, כישרון
זה לא מקרי. ברזיל לא רק המדינה הגדולה ביבשת, היא גם העשירה ביותר כשזה נוגע לכדורגל ונכון להיום גם המסודרת ביותר. "יש בעיות ניהול כלכלי קשות מאוד בכדורגל הדרום אמריקאי" אמר ל-PRIMICIAS אמיר סומוג'י, בעלים של חברת יעוץ מסאו פאולו. "העובדה שקבוצות בברזיל עובדות נכון מעניקה להן יתרון מאוד משמעותי".
פלמייראס ופלמנגו, לדוגמא, מכניסות הרבה מאוד כסף מספונסרים וממכירה של שחקנים צעירים לאירופה, ובנוסף נהנות כמו כל הקבוצות הברזילאיות מכספי הטלוויזיה. הקבוצות הגדולול של הברזילראו, הליגה המקומית, מכניסות בערך פי 8-10 יותר מאשר קבוצות גדולות מארגנטינה, צ'ילה וקולומביה מזכויות השידור.
הפערים הכלכליים האלה באים לידי ביטוי בסגלים של הקבוצות, וביכולת להביא שחקנים איכותיים מאירופה. בשנים האחרונות הגיעו לקבוצות ברזילאיות ותיקים כמו דייגו קוסטה, פיליפה לואיז, דויד לואיז, דני אלבס, הולק ועוד, לצד שחקנים ברזילאים בגילאי ביניים שלא התאקלמו כמו אנדראס פריירה, קנדי, ברונו הנריקה ותיאגו מאיה.
כשמוסיפים להם ארגנטינאים מצויינים כמו נאצ'ו פרננדס ומתיאס סראצ'ו, כוכבים אורוגוואים כמו ג'ורג'יאן דה ארסקאטה ושחקני רכש מקולומביה, פראגוואי וצ'ילה, מבינים מדוע הקבוצות הברזילאיות שולטות היום בדרום אמריקה.
הגמר במוצ"ש יהיה תצוגת תכלית של השליטה הזאת. אחרי שהתייצבה כלכלית על ידי מכירת צעירים כמו ויניסיוס, פאקטה, רייניר וג'רסון, פלמנגו הביאה ב-2019 את הפורטוגלי ז'ורז'ה ז'סוס והביאה לברזיל כדורגל התקפי ושמח שהיה חסר בשנים האחרונות.
ז'סוס הביא אליפות ואת הקופה ליברטדורס באותה שנה וכבר חזר לבנפיקה, אבל הסגנון נשאר גם עם רנאטו גאושו. גביגול וברונו הנריקה מככבים בחוד, בעוד שדויד לואיז הוא המבוגר האחראי בהתקפה (כן, כן).
פלמייראס פחות נוצצת, אבל חזקה מאוד וזאת שמחזיקה בתואר. המאמן הפורטוגלי אבל פריירה מסתמך על ותיקים כמו דודו, לואיז אדריאנו ופליפה מלו, ולהם מצרף צעירים מוכשרים. הקבוצה מסאו פאולו מסתמכת על התקפות מתפרצות יותר מאשר פלמנגו, וצפוי קרב מרתק.
תהיה האלופה אשר תהיה, המנצחים הגדולים של הגמר הזה הם ברזיל והליגה המקומית – הברזילראו. העובדה שהצליחו לחמוק מהמשבר הכלכלי ולהזרים כסף וניהול נכון אל תוך מועדוני הכדורגל יצרו פער בינם לבין היבשת שניכר מאוד בשנים האחרונות. המועדונים הארגנטינאים עדיין מובילים בטבלת הזכיות עם 25 גביעים, אבל המועדונים הברזילאים יגיעו בשבת ל-21 ואם ימשיכו ככה הפער יסגר תוך כמה שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו