חמש שנים אחרי הפעם הקודמת, הולק זומן לסגל נבחרת ברזיל למשחקי מוקדמות המונדיאל מול צ'ילה, ארגנטינה ופרו. הסיבה הפורמלית היא איום הליגות הגדולות לא לשחרר שחקנים לדרום אמריקה, דבר שאילץ את המאמן צ'יצ'ה לזמן תשעה נוספים, אבל בעיני הברזילאים הסיבה הרשמית היא שלהולק מגיע להיות שם יותר מלכל אחד אחר.
ב־43 משחקים שבהם לקח חלק העונה בקבוצתו אתלטיקו מיניירו, החלוץ בן ה־35 כבש 19 שערים ובישל 11. הרבה בזכותו, "גאלו" זכתה בליגה האזורית (המינראו), מובילה את הברזילראו, העפילה לחצי גמר הקופה ליברטדורס וקרובה לחצי גמר הגביע הברזילאי. הקבוצה מבלו הוריזונטה היא ההצגה הכי טובה היום בדרום אמריקה, והולק הוא הכוכב.
כשרואים את ביצועיו העונה - החל מבישול מופלא במשחק מול ריבר פלייט ועד לדחיפה של שחקן אוברלנדיה פרנקו שהפכה ויראלית בגלל העוצמה שבה העיף את הבחור המסכן חמישה מטרים ימינה - עולה השאלה איך פלא הבריאה הזה הצליח להיעלם למשך תקופה ארוכה כל כך? הנתונים הפיזיים שלו הם יוצאי דופן - ומכאן כמובן הכינוי המחייב - וגם הכישרון ברגליים הוא לא כזה שרואים בכל יום.
"כמו הזימון הראשון"
להולק יש שמאלית אדירה, מהירות פנומנלית וכוח פריצה של טנק מרכבה, איכויות שהיו אמורות להשאיר אותו בטופ במשך שנים ארוכות. "הזימון לנבחרת ריגש אותי כאילו זה היה הזימון הראשון שלי בקריירה, עכשיו אני מגיע מלא חשק לעזור ולהילחם למען המדינה שלי".
המדינה שלו היא אחת הסיבות לכך שהולק מעולם לא היה קונצנזוס ברזילאי. להבדיל מרוב כוכבי ברזיל שפרצו לתודעה בקבוצות מקומיות ומשם טסו לאירופה, הענק הירוק הפך לכוכב בליגה היפנית. רק אחרי שלוש שנים שבהן הפציץ כמויות של שערים באסיה הוא עבר לפורטו, ורק אז קיבל את הזימון הראשון לנבחרת.
באותן שנים בפורטוגל, שכללו ארבעה אליפויות, שלושה גביעים, ליגה אירופית וכמויות של שערים, הולק היה שחקן קבוע בנבחרת ובעל מעמד גבוה. הקבוצות הגדולות של אירופה רדפו אחריו, אבל בשל העדפות כלכליות הוא נמכר דווקא לזניט סנט פטרבורג. שם, אחרי שסבל מגילויי גזענות מהיציעים ומביקורות על השכר הגבוה שלו והתעמת עם מאמנו לוצ'יאנו ספאלטי בזמן משחק ליגת האלופות, הברזילאי התחיל להפציץ בכמויות גם ברוסיה.
במקביל, הוא זכה עם הנבחרת בקונפדרציות וראה מקרוב את ה־7:1 מול גרמניה בחצי גמר המונדיאל כשפתח בהרכב והוחלף במחצית. אחרי ארבע שנים בזניט הוא לקח את הכישרון שלו לסין, וגם שם כבש בלי סוף, אבל ככל שהתרחק ממרכז הכדורגל העולמי, אירופה, כך התרחק מנבחרת ברזיל.
החתימה באתלטיקו מיניירו בינואר אחרי חמש שנים בסין אפשרה להולק לשחק לראשונה בקריירה בברזיל, ואפשרה לברזילאים לצפות מקרוב בעוצמות של החלוץ, שעד לאחרונה הוכר כמי שנפרד מאשתו רק כדי להתחתן עם האחיינית הצעירה שלה. "לשרירים שלו יש שרירים", כתבו אוהדים ברשתות אחרי האימון הראשון. "הוא מאבד חמישה ק"ג של זיעה במשחק", חשף מאמנו.
הברזילאים נחשפו להולק החדש, חזק ועוצמתי כתמיד, אך גם טכני, קבוצתי וכזה שמסוגל לשחק באגף ובקישור. "אין ספק שמגיעה לו הזדמנות בנבחרת", אמר שחקן העבר וולטר קסגרנדה, "הוא לא השחקן שהיה ב־2014, הוא הרבה יותר טוב".

