אני בספק אם יש אוהד של מנצ'סטר יונייטד שהכיר עד אתמול (שבת) בערב את השם ג'ון צ'פמן, מי שהיה מנג'ר הקבוצה בשנת 1921. אבל אחרי התבוסה המדהימה 4:0 מול ברנטפורד במחזור השני של הפרמייר ליג, שמו של אותו צ'פמן אלמוני הוזכר שוב ושוב. שכן הוא היה המנג'ר האחרון של מנצ'סטר יונייטד שפתח את דרכו בקבוצה עם שני הפסדים רצופים. עד אתמול.
101 שנה אחרי שצ'פמן הפסיד פעמיים ברציפות מול מידלסברו, 5:3 ו-2:0, הגיע תורו של אריק טן האח להיכנס להיסטוריה. ולרוע מזלו של המנג'ר ההולנדי, אף אחד לא ייפול מהכסא אם בעוד שמונה ימים (22.8, שעה 22:00) יספרו לו שלושה הפסדים רצופים – שכן במחזור הבא יונייטד מארחת את ליברפול, שניצחה אותה בעונה שעברה 0:5 באולד טראפורד ו-0:4 באנפילד.
אוהדי יונייטד מקווים רק שפה יסתיימו ההשוואות עם הקבוצה מלפני 101 שנה. שכן היא סיימה את עונת 1921/22 במקום האחרון וירדה לליגה השנייה. באולד טראפורד היו בטוחים שההגעה של אריק טן האח, האיש שבנה את איאקס הגדולה של השנים האחרונות, תביא לשיפור ביכולת וגם בתוצאות, אחרי העונה המסויטת שעברה הקבוצה.
אז נכון, מדובר בשני מחזורים בלבד והעונה עוד ארוכה. אבל ההפסדים לא היו מול הגדולות של הפרמייר ליג, אלא מול ברייטון וברנטפורד. והאוהדים רועדים מפני המפגשים מול ליברפול בשבוע הבא, מול מנצ'סטר סיטי (ב-2 באוקטובר), צ'לסי (ב-23 באוקטובר) ואפילו ארסנל המשתפרת (ב-4 בספטמבר).
מה שהיה מדהים אתמול זו הקריסה. יונייטד ספגה את השער הראשון אחרי 10 דקות ובדקה ה-35 התוצאה הייתה כבר 4:0. כשקבוצה סופגת ארבעה שערים ב-25 דקות, ברור שמדובר בהרבה יותר מאשר טעויות אישיות או קבוצתיות. זה כבר עניין מנטאלי.
טן האח כמובן לקח אחריות על התבוסה הקשה ואמר: "אנחנו נמצאים בתהליך קשה. ציפינו לפתיחה שונה. ברור שאנחנו צריכים שחקנים חדשים, שחקנים איכותיים. אבל השחקנים הטובים שנמצאים בקבוצה חייבים לקחת אחריות, וזה לא קרה". הפרשנים באנגליה כבר שואלים האם הנהלת יונייטד לא טעתה כאשר מינתה מאמן שמעולם לא אימן בליגה חזקה יותר מאשר הליגה ההולנדית. שוב, מוקדם מדי להסיק מסקנות אחרי שני משחקים, אבל כבר אי אפשר להתייחס בביטול לתהייה הזאת.
מי שעוד לקח אחריות הוא השוער דויד דה חאה, שהשער הראשון היה באשמתו הישירה. "אני חושב שאני האחראי לאיבוד 3 הנקודות היום. אם הייתי עוצר את הכדור הזה, התוצאה הייתה שונה", אמר הספרדי. באמת אצילי מבחינת דה חאה לומר את הדברים, אבל אף קבוצה לא אמורה להתפרק כך אחרי שהיא סופגת שער, שטותי ככל שיהיה. אין בכלל ספק שליונייטד יש בעיות מקצועיות, אבל גם מנטאליות.
סף שבירה נמוך זה לא דבר חדש במנצ'סטר יונייטד. בעונה שעברה היא ספגה 4 שערים (או יותר) בלא פחות מ-6 משחקים! שחקני ברנטפורד ידעו שהם משחקים מול קבוצה חסרת ביטחון וידעו איך להביך אותה. "ידענו שהלחץ הגבוה ישפיע עליהם", אמר אייבן טוני, שבישל שניים מהשערים. המאמן תומאס פרנק הוסיף: "ראינו מה שברייטון עשו מולם וידענו שזה הנשק שנפעיל מולם".
אם לוקחים בחשבון את סיום העונה שעברה יונייטד סופרת 4 הפסדי ליגה רצופים – ו-7 הפסדי חוץ רצופים, דבר שלא קרה לה מאז 1936, כלומר לפני מלחמת העולם השנייה! אז טן האח רוצה עוד שחקני חיזוק, ויש עוד שבועיים עד סיום חלון ההעברות. אבל פרנקי דה יונג, הקשר שהוא טיפח באיאקס, לא רוצה לחבור אליו ומעדיף את צ'לסי שמשחקת בליגת האלופות. כשבשבוע שעבר עלה השם של מרקו ארנאוטוביץ' כמועמד לחזק את ההתקפה, אוהדי יונייטד זעמו. מבחינתם החלוץ האוסטרי הוא שם קטן מדי עבור מועדון הפאר שלהם.
הם רק שכחו שהשמות הגדולים שנמצאים בקבוצה, שחקנים שנרכשו בסכומי עתק, מאכזבים בזה אחר זה. 11 שחקני ההרכב שפתח מול ברנטפורד נרכשו ב-424 מיליון ליש"ט. מה שעשוי אולי לתת תקווה לאוהדים הסובלים אלו הם הזיכרונות מלפני 30 שנה. גם את עונת 1992/3 החלה יונייטד עם שני הפסדים רצופים מביכים, 2:1 מול שפילד יונייטד ו-3:0 בבית מול אברטון.
ואיך אותה עונה הסתיימה? עם אליפות מפוארת, בפער של 10 נקודות מהמקום השני – האליפות הראשונה מבין ה-13 בעידן אלכס פרגוסון. אז יש, אולי, סיבה להיות אופטימיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו