1. בניגוד למה שחושבים, הדרבי של חיפה הוא תחרותי יותר מזה של תל אביב או של ירושלים. האלופה, למרות שהיא טובה בהרבה, ניצחה רק שמונה פעמים ב־20 המשחקים האחרונים בקרב על העיר, כי הפועל חיפה יודעת להרים את עצמה מעל הממוצע שלה במעמדים האלה.
ככה היה גם אתמול, עד שצ'ארון שרי פיזר את האשליה בכדור מסחרר. מה שהוא עשה ממצב של 10 אחוז גול - אלן אוז'בולט, אלון תורג'מן וחנן ממן לא עשו מ־90 אחוז. הפועל חזרה לשלוט גם אחרי השער שספגה, אבל היא חסרה מה שמשאיר אותה גם בפלייאוף תחתון - חותמת על האיכויות שיש לה. ברק בכר, סע! המפתחות בפנים.
2. איך שגלגל מסתובב, נכון ניר קלינגר? חודש וחצי אחרי שקובי רפואה הגיע להפועל ת"א, היו לה 16 מ־18 נקודות, סטטיסטיקה לא מציאותית למועדון הזה בעשור האחרון. עוד חודש וחצי עבר, ועם 1 מ־15 נקודות, אפשר להתחיל לדבר באמת על המצב.
במשחק הכי חשוב שלה על מקום בשישייה הראשונה (כוח, כסף וכבוד), הפועל ת"א כבשה בדקה הכי טובה שיש, רגע אחרי שדור מיכה הורחק, ועדיין בעטה בעצמה ואת עצמה מהפלייאוף העליון. לא יודעים שם לקחת נקודות בכוח.
שמעתי את רפואה ואת שלומי אזולאי החלוץ בסיום. "אין לי הסבר", ענה כל אחד מהם, וזו תשובה לא ממש טובה למי שעוד צריך לפגוש את הפועל ירושלים ואת מכבי נתניה.
ורוני לוי? למזלו התוכניות השתבשו, ככה שהיו לו תירוצים טובים, אבל משבוע לשבוע גם הפער הפנטסטי בין המיקום ליכולת לא יחזיק מעמד, כי מכבי ת"א תכף עוברת את ב"ש שלו. בוודאות.
3. שלוש אחר הצהריים באשדוד. כמעט אלף נתנייתים מתייצבים מאחורי השער בי"א, חוגגים התבצרות בפלייאוף העליון. ביציעים המרכזיים שאכלסו לפני 30 שנה 7,000 איש, וזה כשבאשדוד גרו 80 אלף תושבים, לא 220 אלף כמו היום - ספרנו אולי 400 מקומיים.
זה מה שנשאר מהמגה־פרויקט של ג'קי בן זקן. האנשים מצביעים ברגליים, ובעיקר איבדו אמון במועדון שהפך לסוג של חצר ביזנטית למטרות רווח בלבד של בעל הבית.
האינטרס הציבורי נבעט הצידה. אז שחקנים מונבטים באקדמיה שם, כדי לשווק אותם החוצה, אבל מה נשאר מעיר כדורגל כמו אשדוד. אפילו חדרה יותר עיר כדורגל ממנה. אני מסתכל על רן בן שמעון. לא נראה לי שככה הוא רוצה את הקריירה שלו בגיל 52. תתקדם משם, מגיע לך יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו