1. אנחנו נמצאים עמוק בתוך תקופה כאוטית. אוהדים של מכבי חיפה מפרקים את בלומפילד לפני שבוע, דוחא הופך לסכנת חיים, מכבי ת"א סל מתפרקת בנס ציונה, ואז כאילו לא הספיק לבלומפילד ההרס משבוע שעבר – קיבלנו עכשיו חורבן למותג עם פארסת הקוונים והדגלים. גנבו לנו, אכלו לנו, שתו לנו. תרימו דגל לבן ותיכנעו, כי די כבר עם זה.
יצחק בן יצחק התקשר אליי כמעט בבכי מביתו ביבנה, ואמר לי שאם לא יורד גשם, הוא עולה על וספה ומביא להם את הדגלים שלו, ששמורים אצלו במחסן מאז הפרישה. גם לבן יצחק היו פאשלות, אבל הוא לא פחות לא טייח ולא בייש את הפירמה.
בדרבי תל אביבי אחד עם גשם מטורף, השעון עם המחוגים שקיבל לבר מצוה נעצר בדקה ה־83 בלי שהוא שם לב, ולמרות שכולם אמרו לו שנגמר, הוא הוסיף שבע דקות מיותרות, ואלוני נתן הישווה ל־2:2. בן יצחק, בניגוד לאיגוד של היום, הסיק מסקנות ושפט מאז עם שני שעונים, אחד על כל יד.
המחצית הראשונה הסתיימה בכרטיס אדום להפועל ירושלים, פנדל מוחטא לירושלים, עוד פנדל לטובתה, וגול. דני גרופר לפחות עשה את המינימום הנדרש והשווה יפה, אבל איך קורה שאחרי פתיחת עונה אופורית שהתפוגגה כבר מזמן, הפועל ת"א חזרה להיות שכנה של כל המועמדות לרדת ליגה?
יש לזה תשובה: אובדן דרך של מועדון, אפס בטחון והשראה ברמה המקצועית, ובשתי מילים - כיבוי אורות קונספטואלי. הדבר היחיד שנשאר לראות שם זה הראיונות עם קלינגר בסוף המשחק. קלינגר לא מצליח להרים את העסק. ספינת הדגל של הפועל ממשיכה לחלום להיות יום אחד הפועל חדרה.
2. מכבי חיפה, במצב רוח ליברפולי (מאזן 2:16 בארבעת המשחקים האחרונים) דוהרת לאליפות שנייה ברציפות, וזה יקרה ללא הפרעה ולהערכתי בפער דו ספרתי.
גם ב"ש מבינה שההובלה שלה היתה זמנית, והאלופה תיכף תיעלם בעיקול. אצילי ודין דוד הם המוציאים לפועל של הימים האלה. דוד הגיע בשל מאשדוד, וגם אם אין לו את המספרים של רוקאביצה, את הדו ספרתי שלו הוא יביא קל. חיפה צריכה לדאוג מהפציעות של סאן מנחם, מחמוד ג'אבר עם שריר ירך וגם פלאניץ' שחטף. ואז בא השלישי – בישול כפול של שרי את דוניו לאבו פאני. נוק אאוט.
3. מחזור 12 בטדי: מכבי ת"א סיימה את העונה, בית"ר פוחדת לסיים אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו