1 מכבי חיפה קיבלה שתי החלטות מעניינות לקראת פתיחת העונה. הראשונה, לסיים את ההתקשרות עם מלך השערים שלה, ניקיטה רוקאביצה ולהביא במקומו שני חלוצים שונים לחלוטין בסגנון אחד מהשני, בן שהר ודין דוד. והשני, להביא את עלי מוחמד ולעבות את החוליה הכי חזקה שלה מעונת האליפות, חוליית הקישור.
אז אחרי תחילת העונה שבה בכר סבל מפציעות ולא מצא את ההרכבים הנכונים, נראה שנמצאה ההיררכיה. מוחמד נראה נפלא והשילוב שלו עם צ'ארון שרי ומוחמד אבו פאני מחזיר את העוצמה לחוליית הקישור של מכבי חיפה. בזכות מוחמד, הפגיעה של הקבוצה מהפציעה של השחקן הכי חשוב שלה בעונה שעברה, נטע לביא, כמעט ולא מורגשת והבישול שלו לשער של חזיזה אתמול הראה זאת בצורה נהדרת – מיקום מצוין בלחץ, חטיפה בחצי של היריבה וכדור עומק אדיר לכובש שביטל את ההגנה.
עמדת החלוץ הייתה עקב האכילס של חיפה עד כה, שבכר לא מצא את השחקן שיחליף את רוקאביצה, אבל עכשיו נראה שההיררכיה נמצאה. דוד הוא הבחירה הראשונה של בכר לעמדה מספר 9 והוא זה שבאמת הכי מתאים כרגע להשלים את חזיזה ובעיקר את עומר אצילי, השחקן מספר 1 בליגת העל מפתיחת העונה.
2 ב־26 באוקטובר, באישון לילה, החליטו במכבי ת"א לפטר את פטריק ואן לוון. הכתובת הייתה על הקיר והמהלך לא באמת הפתיע מישהו בעולם הכדורגל. מאז חלפו 37 ימים ולקבוצה, שעד לא מזמן נחשבה לזו שמנוהלת בצורה הכי מקצועית בארץ, זו שהביאה את בשורת הניהול המקצועי, עדיין אין מאמן קבוע וזה לא פחות ממדהים. בעונה שעברה ברק אברמוב חיכה 36 ימים עד שמינה את יוסי אבוקסיס למאמן, ספג קיתונות של ביקורת ובסיום העונה הסחרור הניהולי הזה הביא לירידת ליגה של בני יהודה.
אז התיקו מול הפועל נוף גליל לא יוריד את מכבי ת"א ליגה, אבל הקבוצה דועכת ממשחק למשחק והתצוגה שלשום בבלומפילד הייתה עוד שיא שלילי, היא מאבדת את אמון הקהל וכלל לא רלוונטית למאבק האליפות. לא ברור מה קורה עם מיטש גולדהאר ומי מקבל את ההחלטות, אבל כמו בכל ענף ספורט, אימון גרוע פוגע במועדון וניהול גרוע מרוקן אותו מתוכן.
נכון לעכשיו, כמו שהצהובים נראים, הם חסרי כל עניין, בעיקר בליגה, וזה הדבר שהכי צריך להדאיג את אנשי הקבוצה.
3 הפועל ב"ש ממשיכה להוליך את הטבלה, כשרוני לוי וחניכיו קובעים שיא מועדון ואחרי 11 מחזורים הקבוצה בלתי מנוצחת. ב"ש לא מציגה יכולת גבוהה, לרוב היא מעדיפה להיות בלי הכדור (גם מול הפועל ת"א בטרנר הם החזיקו בכדור 46% מהזמן), אבל היא מוכיחה שוב ושוב שיש לה שחקנים ווינרים שיודעים איך לנצח, גם במשחקים שהם לא מעלים על היריבה.
אחד השחקנים הללו הוא איתי שכטר, שבפעם השנייה העונה סוחט פנדל מכריע כשהוא עולה מהספסל ומביא לקבוצה שלו שלוש נקודות. כשהתחיל השימוש במערכת שיפוט המסך, רבים חשבו ששכטר, שהרוויח את תדמית הצוללן, יפגע ולא יצליח לגבור על המערכת. אז חשבו וטעו.
שכטר פיתח וריאנט עוקף VAR והצליח במהלך, שאם אהיה עדין אגדיר אותו כגבולי, לנצל גלישה חסרת אחריות של טראורה, כדי לייצר נפילה שגרמה ליגאל פריד לשרוק לפנדל בדקה קריטית.הלוגיקה של שופטי המסך היא לקרוא לשופט רק אם הם בטוחים ב 100% שאין עבירה, אז ורק אז הם מתערבים.
מצד שני, בכדורגל יש המון שטח אפור, הרבה אירועים הם אינם חד משמעיים והשופטים לא מחוברים למכונת אחוזים. במקרה כל כך גבולי, בדקה קריטית, שיש אלפי סימני שאלה סביב הנפילה (בטח אם לוקחים בחשבון את המוניטין של הנופל), מן הראוי היה שליאני יקרא לפריד כדי שיסתכל שוב על המקרה ויקבל את כל הכלים כדי להחליט את הנכונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו