1. אחד מאולמות הכדורסל הלוהטים ביותר בארץ, האולם בעין שרה, אירח אתמול עשרות אוהדים בלבד במשחק הירידה של עירוני נהריה. לא מעט סמליות יש בכמות הצופים הנמוכה של הקבוצה שעד לא מזמן ידעה ימים יפים של הישגים נאים ושחקנים מצוינים – ונחשבה למקום חשוב בליגת העל. כעת הימים האלה נראים רחוקים מאוד, ואם לפני שתי עונות בלבד נהריה מצאה את הדרך להינצל מירידה, הפעם לא היה מי שידחוף אותה למסע הישרדות נוסף.
אין זו סתם ירידה, אלא כזו ברורה שצועקת לשמיים. ההפסד אתמול לבני הרצליה (97:85) היה העשירי ברציפות, לנהריה יש רק שלושה ניצחונות כל העונה והיא ירדה באופן רשמי חמישה מחזורים לסיום כקבוצה החלשה בליגת העל, בפער גדול משאר קבוצות התחתית.
רשימת הטעויות שעשתה גדולה: היא נבנתה בצורה לא טובה, הסתמכה באופן שגוי על ג'ו אלכסנדר כישראלי מוביל, בחרה בשחרורים התמוהים של קיילין לוקאס וניב משגב ונראה שדבקה בשינויים שרק החלישו את הקבוצה. לחלק האחרון של העונה הגיעה עם סגל קצר מאוד (שלושה זרים), חסר ניסיון בליגת העל מבחינת הישראלים וללא סנטר טבעי, כך שהרבה זמן לפני שהירידה הפכה לרשמית, לכל היה ברור שלנהריה אין סיכוי.
2. מהיורדת לנשארת. זה אמנם לא רשמי, אבל הפועל ת"א תהיה בליגת העל גם בעונה הבאה. הניצחון אתמול רוממה על מכבי חיפה (88:92), בקרב תחתית ישיר, סגר עבורה את סיפור ההישרדות, שהגיע אחרי מבצע היחלצות הירואי שכלל שבעה ניצחונות בעשרת המשחקים האחרונים.
למאמן דני פרנקו, שהחל את העונה בנהריה והתפטר – כנראה אחרי שהבין לאן הקבוצה הצפונית הולכת – חלק חשוב בהישארות האדומים. חזרתו לקבוצה במקום יאניס קסטאריטיס ייצבה ושיפרה אותה בזכות ניסיונו הרב וההיכרות שלו עם המועדון, וגם כי ידע לבצע את השינויים הנכונים בסגל.
לדוגמה, בואו של ג'סטין טילמן היה בינגו גדול. החזרה של ג'י.פי טוקוטו מפציעה הגיעה בזמן. ההפיכה של רז אדם לאיש למשימות מיוחדות הוכתרה גם היא כהצלחה. ים מדר הראה למה ים הציפיות ממנו מוצדק. לבר טימור יש עונה מצוינת. וגם החתמתו של פול סטול, שלא ממש היתה מובנת בהתחלה, התגלתה כהברקה, בזכות ניסיונו הרב והיכרותו עם הליגה. עד כמה גדול ההישג של הפועל ת"א – את החלק האחרון של העונה היא עשתה בלי שחקן חשוב מאוד, ג'יימס יאנג שנפצע וגמר את העונה זמן קצר לאחר שהצטרף לקבוצה.
הרבה מדדים השתפרו בתקופה האחרונה אצל האדומים, אבל את העין תופסת בעיקר עמודת האסיסטים. בשבעת משחקיה האחרונים הפועל מסרה לא פחות מ-26 אסיסטים בממוצע (תרומה גדולה של סטול). עד אז שיא המועדון למשחק אחד עמד על 21 אסיסטים.
3. כנראה שגם מספר קטן של ימים יכול לעשות הבדל גדול. בתחילת השבוע שעבר הפועל ירושלים היתה בשפל שיא ונראתה בדרך להתפרקות כללית אחרי תבוסה לגלבוע/גליל. היא ספגה באותו משחק 61 נקודות במחצית השניה, ונראה היה שלעונה הזאת אין תקומה מבחינת הקבוצה מהבירה – היא היתה גמורה מנטלית.
עבר לו שבוע, וירושלים כבר הספיקה לרשום שני ניצחונות גדולים, אחד באילת ואחד בארנה על אותה גלבוע/גליל. באילת היא קטעה רצף של ארבעה הפסדים רצופים. מול היריבה מהצפון היא קטעה רצף של חמישה הפסדי בית ואף קלעה בעצמה 60 נקודות במחצית השניה. איזה מהפך ביכולת.
לראשונה זה חודשיים הקבוצה של יונתן אלון רושמת שני ניצחונות רצופים, אבל זה הרבה מעבר לכך. ירושלים, בעלת סף השבירה הנמוך, יצאה מפיגור דו ספרתי באילת ואף הביסה אותה, וגם מול גלבוע/גליל היא יצאה מפיגור במחצית והרחקה של אלון. פתאום, ביום בהיר במיוחד (וזה לא יהיה קל), אפשר לראות יתרון ביתיות בפלייאוף.
איך מסבירים את השינוי הגדול? מנטליות. משבר מנטלי הפיל את הקבוצה, התאוששות מנטלית החזירה אותה, כך נראה, לדרך המלך. לפני ואחרי המשבר הזה ירושלים נחשבת לקבוצת כדורסל טובה. כעת, האופי והרוח חזרו פתאום, כך שברור לחלוטין שההגדרה המתאימה למצבה של הקבוצה מהבירה היא: "הכל בראש"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו