"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יורוליג

אתה ראשון יא קאזאן: מכבי הביטה במראה - ונבהלה

הקבוצה הרוסית הכי דומה והכי קשה למכבי ת"א, שלא ידעה להתמודד איתה • יאניס ספרופולוס חייב לשנות חשיבה, כי כדור השלג רק הולך וגדל

,עודכן
0השמעה
ספרופולוס. לא שולט על הקבוצה, צילום: אלן שיבר

אחרי הערב הקשה מול קאזאן, שממשיך את המומנטום השלילי של מכבי ת"א ביורוליג, העומד בראש צריך לדעת לשנות את הדרך, כדי שהקבוצה לא תאבד כיוון.

באין מנהיג

כשקבוצה תחת מומנטום שלילי, מגיעה אחרי רצף הפסדים למשחק בית קריטי, ועוד נגד יריבה ישירה שלה על מיקום בפלייאוף, היא מדשדשת על מדרון חלקלק עם גב לקיר. כי זה יכול ללכת לשני כיוונים: או התעלות או התפרקות.

ההתפרקות תבוא דרך מחשבות שליליות, הערכה עצמית נמוכה, הזיכרון המיידי של ההפסדים האחרונים והטעויות שנעשו. וכדי להימנע מזה, וכדי שתהיה התעלות, צריך קודם כל מנהיג. מישהו להסתכל עליו ולקבל השראה, ביטחון, כיוון. וזה הדבר שהכי חסר למכבי היום.

אין לה מנהיג על המגרש, וגם על הספסל מורגש שהשפעת המאמן לא מספיק משמעותית, ובעיקר שהשחקנים לא משחקים בשבילו. הכישורים המנטליים של המאמן, יכולתו להתמקד בחוזקות, לדרבן ולייצר אדרנלין, להקנות ביטחון ויציבות, הרבה יותר חשובים בסיטואציה הזו מאשר תכנון טקטי של המשחק, החלטות על הגנות ותרגילים, חילופים ופסקי זמן. אבל לא זה קרה, וגם לא זה קרה. אין מנהיגות, אין אנרגיה, והמדרון הולך ונעשה תלול.

שלום לך מר בראון

לורנזו בראון שיחק 35 דקות ונתן הצגה של בוס. דוגמן של מנהיגות, של קבלת החלטות, וגם של ביצוע תחת לחץ. לעומתו השימוש בסקוטי ווילבקין חזר שנתיים אחורה. הוא שוב משחק לבד, הוא שוב משחק כרכז ולא כקלע, הוא נקרע 35 דקות על ידי הגנה אגרסיבית, אבל עדיין לקח את הכדור כל פעם, ולא איפשר לאוואנס, ג'ון די או נאנלי להוביל אותו בשבילו. ומהספסל לא נשמע מחאה.

זה לא מפתיע שברבע הרביעי סקוטי התשוש החטיא את כל חמש הזריקות שלו והמשחק ברח. חוסר השימוש ברכזים אחרים כשיטה ומשנה סדורה היא הבעיה העיקרית של מכבי הנוכחית. ואוואנס שהבליח לכמה משחקים שוב נסוג לפינה החשוכה ומחכה שיתנו לו. הלו, מנהיגות צריך לקחת. או לפחות שיאניס ייתן.

תכנית משחק – חוזקות שהן חולשות

קאזאן היא הקבוצה הכי דומה והכי קשה למכבי. אוסף אתלטים אמריקניים, שגם הוא בקושי רב מייצג את המדינה בה היא רשומה. מולה, היתרון היחסי של אתלטיות אמריקנית, שלרוב עוזר למכבי, לא באמת קיים.

ווילבקין. מטילים עליו יותר מדי,

קאזאן שומרת אישית חזקה וצמודה ומונעת השלשות הכי טוב ביורוליג, וזה היה אמור להזמין את החמישיה גבוהה של מכבי, שתשחק פנימה ותשתמש בז'יז'יץ' בצבע. אבל ז'יז'יץ' הוא לא שחקן אמיתי של גב לסל, וכשניסו את זה עם ריינולדס, קיבלנו את ווילבקין ברוורס, עשרה כדרורים אחורה והחטאה.

והנה עוד בעיה משמעותית: היעדר תנועות ותרגילי התקפה, והתבססות בלעדית רק על יכולת אישית ופוזישן. הצורך במשחק מסירות זועק לשמיים, או כל תנועה/תרגיל שיאפשר לקלעים וגם לגבוהים לקבל את הכדור עם קצת יתרון על ההגנה.

מהצד השני בלט ה"אליי אופ ספיישל" בתחילת הרבע הרביעי מבראון להזוניה. חסימת גב בעיתוי מושלם, V CUT מדויק ברמת מחוגה, מסירה בול לכיוון התעופה, והדאנק אחורה היה החלק הקל. מהלך שאינו מובן מאליו ודורש אימון והכנה. צא ולמד.

קבוצה מול הרבה יחידים

הקבוצה אמורה להיות פלטפורמה שמשפרת את השחקנים, והם בגדילתם מקדמים אותה. אבל מכבי כרגע היא רק אוסף שחקנים, ועוד לא נוצר השלם שגדול מסך החלקים שלו. בקאזאן בהחלט אפשר היה לראות את קסם החיבור, שמתבטא ויזואלית בקשר בין השחקנים על המגרש, על הספסל, בפסקי הזמן.

הספסל של מכבי. גם אותו ספרופולוס איבד,צילום: אלן שיבר

במכבי עיניים זועקות בדידות, השחקנים לא באמת מתקשרים ביניהם, וכאילו משחקים כל אחד את המשחק שלו ולא שלנו. וגם הכוכב שלה (ווילבקין) אולי שחקן טוב אבל מופנם, לא מדבר ולא משפר אף אחד אחר. ברבע האחרון, הפאניקה הגיעה לשיאה, רכבת החילופים של המאמן לא סייעה להתייצבות, ומכבי נראתה כקבוצה הכי לא מאומנת בתקופת ספרופולוס.

מה עשו הישראלים?

ג'ון די היה מצוין בנבחרת, תורם למכבי בכל דקה על המגרש, אבל משחק פחות דקות מהיכולת שלו, ועדיין עם התווית של "גארד שמגרד מלמטה רמת יורוליג"... קשקוש מוחלט. בהגנה אי אפשר לעבור אותו, בהתקפה מאוד חכם ומחליט נכון ועם קצת עידוד והכנסת ביטחון, הוא יכול למלא דקות רבות של רכז. וכרגע הוא עדיף גם אל אוואנס.

עכשיו תקראו את זה לאט: הפציעה של רומן סורקין משמעותית מאוד לרוטציה של מכבי. מכבי היתה זקוקה להרכב גבוה, ודווקא ג'ייק כהן שנמצא בכושר טוב היה אמור למלא את המקום. לכן יאניס התלבט עם עוז בלייזר, הכניס ומיד הוציא וחטף מהקהל, אבל שכח את ג'ייק כהן על הספסל.

בלייזר לא מתאים בעמדה ארבע, וצריך להחליף את נאנלי ולא את דריק וויליאמס, וממש לא משתלב טוב עם אנג'לו קלויארו. ויפתח זיו ייאלץ לחכות לפציעה של אחד מהגארדים כדי לחזור לרוטציה, כי בינתיים הוא הגארד החמישי והאחרון. תשלום על צ'אנסים שבוזבזו.

בלייזר. הישראלים לא מקבלים הזדמנות אמיתית,

השפעת הליגה על אירופה וההפך

זה שנים שמכבי טוענת, או לפחות רומזת, שהליגה רק מפריעה לה. ודיוויד פדרמן כבר אמר ששחקנים במכבי לא יתקדמו מלשחק נגד נס ציונה. אז באה נס ציונה (שוב) והוכיחה אותו על טעותו.

אבל מכבי לא מתייחסת נכון לליגה. באמת יש הבדלי חוקים, ומותר להלביש רק חמישה זרים. אבל הפתרון הוא לא לדרוש רישום 10 זרים, אלא להביא רק חמישה זרים תותחים במקום עשרה בינוניים, ואז השאר יהיו ישראלים והסגל יהיה יציב בכל המסגרות.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בנוסף, לפחות תשתמש בליגה כדי לתקן את הבעיות באירופה. אבל בנס ציונה לא התלבשו הרכז המוביל אוואנס, הגבוה המוביל זיזיץ', והפורוורד המאזן קלויארו. זה השלד של הקבוצה. זה לא הזמן למנוחה אלא לחיבור. מה הפלא שאוואנס מתחבא, ומה הפלא שהפסידו שם, וגם פה. אלמנטרי יאניס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עידו אשד

פרשן כדורסל. התחיל את דרכו העיתונאית במעריב ב-2007. באותה השנה עבר ל"ידיעות אחרונות", שם כתב במשך 12 שנים, וב-2020 הצטרף ל"ישראל היום". "אחד האירועים המרגשים בקריירה היה ליווי הפועל חולון במסע האליפות שלה בעונת 2008-2007, באותה השנה שבה אבי, שהיה אחד הכוכבים הגדולים של המועדון, נפטר".

כדאילהכיר