1. "יש לי סעיף יציאה להיות עוזר מאמן בקבוצת טופ יורוליג. לא אעזוב לאמן בקבוצה שיכולה לשלם לי יותר או שיכולה להציע תקציב יותר גבוה", כך הצהיר סטפאנוס דדאס רק בתחילת מאי בראיון ל"וואלה". בכל הראיונות שלו דיבר על "אנחנו". כשהפועל חולון ניצחה, הוא צייץ בטוויטר "תודה למשפחה שלי". כמעט בכל הזדמנות הוא דיבר על חולון כ־Family, ולפתע בשבוע שעבר אין משפחה ואין חברים.
דדאס עובר לא.א.ק אתונה ומשאיר כאן הנהלה בשוק, הנהלה שהלכה איתו באש ובמים גם כאשר הורחק ארבע פעמים העונה, השתולל בפראות בנס ציונה או שבר מסך טלוויזיה בניז'ני נובגורוד. הנהלה שראתה במבקריו של דדאס "שונאי זרים", ואוהדים שגיבו והגיבו בהתאם.
"ההסבר היחיד שלי זה מחלת בית", אמר לי אתמול העיתונאי היווני אריס בארקאס. א.א.ק הרי היתה מסובכת כלכלית בחודשים האחרונים, ולא שילמה לחלק גדול משחקניה. בעונה הבאה היא תעמיד תקציב של מיליון דולר - שליש מחולון - ובכל זאת, דדאס רוצה הביתה.
רק לפני חודש הוא תקף בפוסט חריף את אייזיאה מיילס, שעזב את ישראל במבצע שומר החומות, כשכתב: "הוא החליט להיכנע ללא סיבה והשתמש במועדון שלנו רק כדי לקדם את שמו". והנה "נאה דורש, לא נאה מקיים", ודדאס בעצמו שובר את החוזה. השיגעון התהפך על חולון.
2. היריקה של דדאס בפניה של הנהלת חולון הזכירה מעשה דומה של מאמן, משלנו. עודד קטש נטש את הפועל ירושלים בינואר לטובת פנאתינייקוס. מצדדיו טענו ש"זו הזדמנות עבורו להתקדם ליורוליג". היו שזעקו אז על "אי הכרת הטוב" של קטש כלפי הנהלת ירושלים, שהלכה איתו במתוק ובמריר.
נטען אז שהיוונים בקיץ יהיו "פחות נחמדים" כשיעמדו בפניהם אפשרויות קורצות יותר, אבל "אל תעמדו לו בדרכו", פסקה מקהלת העודד. והנה עברו חמישה חודשים בלבד, ולמרות שלקח דאבל, היוונים הראו לקטש את הדרך החוצה. מתברר שאת הנזק הקשה ביותר למעמד המאמן עושים המאמנים בעצמם. מאמן לא יכול לדרוש מחויבות מהנהלה ומשחקנים, בעוד הוא מחויב רק לעצמו.
נ.ב: ויש גם מרוויחים גדולים מבריחתו של הדדאס - השופטים הישראלים. בעונה הקרובה כבר לא ייערכו ישיבות איך מתמודדים עם "המופרע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו