הפועלים העבריים: האדומים מוכנים לענק הצהוב

לעין מקצועית קשה להסביר מה קרה במשחק 3.הוא התנהל במקום שבו מסתיים כישרון הכדורסל ומתחיל אזור דמדומים שבו שולטים האופי, גאוות היחידה, החוסן המנטלי ויכולת ביצוע מושלמת.

בר טימור משקף, מיישם ומזקק את הערכים האלה בכל התנהלותו, על המגרש ומחוצה לו, והוביל בעזרתם חבורה של לוחמים להישאר בחיים בסדרה. ובגלל חסרונו מראש של ג'יימס יאנג, כל תוכנית ההגנה של מכבי ת"א התרכזה בעצירתו של ג'ייקובן בראון.

מצד אחד, התוכנית הצליחה. בראון קלע רק 3 נקודות. מצד שני, הפועל קלעה 50 נקודות במחצית. אז אולי התוכנית הצליחה, אבל כנראה היא לא היתה תוכנית טובה. אחרי פציעתו של הרכז מכבי איבדה את הפוקוס ורק הניחה שיתרונה האיכותי יבוא לידי ביטוי, אבל לא מצאה דרך ליישם אותו.

ועכשיו הניתוח המקצועי מרמז שמכבי למדה לקח ותגיע פחות זחוחה ויותר דרוכה, אבל אחרי שהפועל שברה ושרפה את המטאטא שהובטח לה על ידי רבים - ואני ביניהם - יש להיזהר ולכבד את הסיכויים שלה הערב, בזכות ההכנה הפסיכולוגית המצוינת של דני פרנקו והיתרון הרב בניסיון שיש לו על אבי אבן.

הפועל תצטרך את כל הכלים הזמינים שלה, ותקווה שבראון יהיה כשיר ויוכל לתת לה עוד כמה דקות של קסם. אבל היא גם יודעת שתוכל לסמוך על הסגל הישראלי המובחר שלה: זלמנסון, אדם, קולשוב ובני, וכמובן על הקפטן.

והרי תיאוריית שלושת הזרים עובדת במדויק: סגל של שלושה זרים אדומים שהפכו לשניים במחצית, ניצחו בחוץ ובקלילות סגל נוצץ ויקר פי עשרה של חמישה זרים צהובים.

מספר הזרים בליגה מוגזם ומתסכל כל מי שאוהב כדורסל ישראלי, ושום תירוץ של "הצלחה" באירופה לא מצדיק את הקלת המס לאמריקנים, שמעוורת את ההנהלות. וזה יישאר נכון גם אם מכבי תנצח בסדרה.

תשאלו את שרון אברהמי, שהעלה את קריית אתא לליגת העל עם חצי ממספר הזרים המותר בה - זר אחד וחטיבה צברית אדירה בראשות קורן ז'ורנו המרגש. יש ממי ללמוד, והשאלה היא כמה מהם יישארו בעונה הבאה.

שופטים, שוויון וצדק

לשיפוט בפלייאוף יש משמעות הרת גורל, במיוחד עבור האנדרדוג. אירועים רבים מדי ושריקות צורמות מדי היו מנת חלקם של דני פרנקו, ברק פלג ואלעד חסין. זה הוקצן בהרחקתו של גיא קפלן בשישי, אחרי דריכה - שלפחות נראתה מכוונת - של אובסואן, ואפילו לא נבדקה במוניטור.

לאנדרדוג לא מגיעה עזרה מהשופטים, וגם לא שריקות לטובתם. הם מגיעים לרוב עם פחות זרים, בלי ביתיות ומראש הם בנחיתות. שופטים שמבינים את רוח המשחק צריכים לפחות להקשיב, להיזהר לא להיות בוטים ומתנשאים דווקא מולם, ובעיקר לא להיות עם יד קלה על הדק הטכני וההרחקה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אני בטוח ששום שופט לא בא עם אג'נדה מהבית ולא מנסה שהפייבוריט יעלה. אבל כבוד, שוויון, צדק והקשבה הם תכונות קריטיות לשופטים - שאותן תביאו מהבית.