1 כבר כמעט שבוע שבחיפה מנפנפים בכל מקום שנמכרו כל הכרטיסים. 30 אלף צופים נגד נוף הגליל בשעה 15:00, בשבת, מלמד על הרבה דברים טובים. אם היו באצטדיון 40 אלף מקומות - גם הם היו מתמלאים. הקהל אוהב את הקבוצה, העיר בשגעת. מדובר בתופעה ייחודית לחיפה. יש סצנת כדורגל חזקה גם בת"א ובב"ש, אבל היא לא מתקרבת למה שקורה שם. מכבי חיפה מטריפה את הקהל, ואת התקשורת.
היום, אחרי ה־1:1, שמעתי אנשי תקשורת מקומיים שואלים את ברק בכר שאלות בארשת קודרת, כאילו שהם יושבים בבונקר בחרקיב. מאבדים שם פרופרציה ביג־טיים. חיפה שיחקה חלש בדרבי, ושיחקה חלש גם מול נוף הגליל. קחו למשל את חזיזה. עכשיו, כשאצילי איננו, זה הזמן שלו. אבל הוא עסוק בלריב עם שחקני היריבה, בלהתווכח עם שופטים. הוא שורף אנרגיה על שטויות. חבל. הוא חייב מנטור.
לא יודע מה יהיה בעונה הבאה עם מכבי ת"א, אבל העונה, למרות יובאנוביץ', קרסטאיץ' עדיין לא בנוי לאליפות שם. חיפה טובה ומהודקת יותר, אבל כשהפער יורד לשני פוזישנים - הם כבר רצים לעשות פיפי פעמיים בשעה.
ונוף הגליל? אם הקבוצה שאני אוהד היתה מועמדת לירידה, הייתי מעדיף ששי ברדה יאמן אותה. יש לה אותו סיכוי לשרוד בדיוק כמו בית"ר, רק עם קצת פחות לחץ. ברדה יודע שאין לו מה להפסיד. בגלל זה הוא עוד עלול לנצח.
2 מכבי נתניה היא הקבוצה הכי שמחה בליגה, עם הרבה פלפל צ'ומה בנשמה. גם בלי לרוץ שם לאליפות, בני לם ביקש וקיבל "קיר של אוהדים ביציע", כמו בקופסה הישנה של פעם, וראה את השחקנים שלו משלימים סיבוב אדיר ללא הפסד, מה שמבטיח כמעט בוודאות מקום בשישייה של האריות.
לנתניה מגיע, כי בעונה הלא איכותית הזאת, האיכויות של נתניה נראות למרחוק, ובמשבר הגדול של שוק המאמנים, התגלותו של לם - כבר בעשור השביעי של חייו - היא סוג של נס. דראפיץ' לא נהנה העונה כמו לם, אז לפחות נתניה נתנה לו את הכבוד הראוי לו על עבודתו שם. שאפו לכולם.
3 עם כל השערים שכבשה מנבדל העונה, הפועל ירושלים כבר היתה צריכה להיות בפלייאוף העליון. בינתיים, הפועל ת"א, על אף איך שהיא משחקת, קפצה לשם. במחזור הבא, האחרון של העונה הסדירה, היא פוגשת את לם, אבל למזלה הפועל חדרה פוגשת את מכבי ת"א.
