המשחק הגדול של המחזור ה־21 בליגת העל בכדורגל מפגיש בין שני מועדונים גדולים, ואף שבשנים האחרונות הם הלכו לכיוונים שונים לחלוטין מבחינת הישגים, תקציבים וניהול - דווקא העונה יש ביניהם הרבה נקודות השקה.
בית"ר ירושלים ומכבי ת"א החלו את העונה עם מאמן הולנדי ועם הרבה סימני שאלה סביבו, ועם מנהל מקצועי ישראלי שסמכויותיו לא ברורות. שתיהן מגיעות למשחק עם מאמן זמני שהיה חלק מהמערכת, שתיהן רחוקות מהמקום שבו הן רוצות להיות, אצל שתיהן האוהדים מאוכזבים, וקיימת צניחה גדולה בכמות הקהל שמגיע למשחקים. וכן, אצל שתיהן לא ברור עד כמה הבעלים רוצה להוציא את הקבוצה מהמצב הזה (רק שכאן, כידוע, יש הבדל גדול בנסיבות).
בית"ר שקועה בבלאגן גדול, מקצועית וניהולית. הסגל נבנה מן הגורן ומן היקב ללא יותר מדי מחשבה, מה שיצר חוסר איזון באיכות השחקנים בין חוליות. הובא מאמן שבעברו היה שחקן גדול, אבל עם רזומה פחות מוצלח כאיש מקצוע. יתרה מכך, הוא הובא ללא צוות שעוטף אותו, מה שהוכח במקרי עבר כמתכון ודאי לכישלון. ואם זה לא מספיק, המעצר והחשדות הכבדים נגד הבעלים משה חוגג גורמים לעתיד להראות אפור מתמיד. את הקבוצה ידריך הערב בטדי גל כהן, שהיה עם קומאן מתחילת העונה ומכיר היטב את הבעיות.
במשחק ההפסד לבני סכנין פתחה בית"ר עם שלושה בלמים, שאף אחד מהם אינו בלם טבעי (שני קשרים ומגן שמאלי). נוסף על כך, לבית"ר יש בעיות גם בחלק הקדמי, בעיקר מבחינה טקטית וקבוצתית. לרשותו של כהן עומד אוסף של שחקנים שאוהבים את הכדור, אבל פחות אוהבים לעבוד בהגנה כדי להרוויח אותו, מה שגורם לקבוצה להיראות הרבה פעמים כאילו שהיא משחקת כשתי ישויות נפרדות - קבוצת הגנה וקבוצת התקפה.
כהן ינסה למצוא את האיזון, וגם לאתר את הדרך לגרום לירדן שועה לעבוד נכון טקטית וקבוצתית (גם אם זה למשחקים ספורים). הוא יצטרך גם לקבל החלטה לגבי המערך שיהלום את חומר השחקנים, ובעיקר לגרום להם לשכוח לרגע מהצרות מסביב ולהתגבש למטרה המשותפת לאורך כל דקות המשחק, או לפחות רובו.
40 יום ללא מאמן
מכבי ת"א מגיעה באחת מנקודות השפל שלה בעידן מיטש גולדהאר. אלה לא רק היכולת, קצב צבירת הנקודות הגרוע והעובדה שהיא ספגה כמעט בכל משחק ליגה העונה (שמרה על רשת נקייה רק פעם אחת, מול נועלת הטבלה). זו העובדה שנראה כי היא לא מנוהלת, ולא ברור כמה זה משנה לבעלים שיושב בקנדה.
ביום המשחק, מכבי ת"א סופרת כבר 40 יום ללא מאמן ראשי, כשמהנהל המקצועי שעומד על הקווים אומר לכל מי שמוכן לשמוע שאינו ממש מעוניין להישאר בתפקיד הזה. בינתיים, מכבי ת"א פספסה הזדמנות ענקית להיות בשמינית גמר של מפעל אירופי, התרחקה עוד יותר מיריבותיה הגדולות לצמרת (הפועל ב"ש ומכבי חיפה), והשפל הגיע ביום רביעי, במשחק נגד העולה החדשה הפועל נוף גליל, עם 1:1 מביך מול יציעים דלילים בבלומפילד. שימו לב: 8,000 בעלי מנויים הצביעו ברגליים ונשארו בבית.
עד כה יצחקי לא מוצא את הדרך לגרום לקבוצה לצאת מקיבעון פטריק ואן לוון. שינוי מערך לשלושה בלמים פחות הולם את הסגל, מכיוון שתפקיד מגן הכנף פחות מתאים לאנדרה ג'ראלדש, שלא מוצא את עצמו העונה גם בקו 4, ובצד הנגדי גם אין שחקן שיכול למלא את התפקיד בצורה טובה הגנתית והתקפית. הקישור הרבה פחות עוצמתי מבעבר, בטח כשדן גלזר פצוע וההתקפה נראית מקובעת ולא מאומנת.
יצחקי לא מצליח לתת רעיונות התקפיים ב־3:3:4, והקבוצה מתבססת נטו על מצבים נייחים ועל יכולת אישית, מה שלא מספיק לאורך זמן.
הפעם האחרונה ששתי הקבוצות הללו נפגשו כששני מאמנים ישראלים עמדו על הקווים היתה לפני תשע שנים, כשניר לוין אימן את מכבי ת"א וברק יצחקי היה קפטן הקבוצה. אז זה נגמר בתיקו ללא שערים. יש לי תחושה שהפעם המשחק ייראה אחרת.
משחק ההגנה החלש של שתי הקבוצות, והעובדה ששני המאמנים יודעים שאין להם מה להפסיד, אולי לא יספקו לנו משחק טקטי איכותי - אבל כן משחק בקצב טוב, עם מרחקים גדולים בין החוליות, מה שיאפשר לשחקני ההתקפה להגיע למספיק מצבי כיבוש. אז אם אין איכות ואין מאמנים קבועים, לפחות שניהנה מהרבה שערים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו