בניגוד לאיזי שרצקי שאמר שישמח אם מכבי ת"א תזכה באליפות, אני דווקא שמח על האליפות של מכבי חיפה. ולא שיש לי משהו רע להגיד על מכבי ת"א - להיפך. אבל כמו שאימי אומרת – הגיע הזמן שהצלחת תעצור בכרמל ותנוח קצת. ברק בכר ניגש למקרופון אחרי כל השבועות הסהרוריים האלו, ומול פני האומה הכריז מול יענקל'ה – עלה בידי!
10 שנים בלי אליפות זה לא פחות משערורייה. על פניו זה אמור להחמיא לכדורגל כאן שאימפריה כזאת, מסודרת ומתוקתקת, מתקשה לעמוד ברף שאנחנו מציעים כאן, אבל מכבי חיפה לא זכתה כל השנים מכל הסיבות הלא נכונות, ועכשיו היא סוף סוף מתחה קו ומתחילה את הספירה מחדש.
חוץ מאוהדי מכבי ת"א, כל הכדורגל פה צריך לשמוח על חזרתה של חיפה, כי אין לנו את הפריבילגיה הזאת שכל ספינות הדגל פה ינבלו ליד האלופה היוצאת. אנחנו חייבים קרבות אליפות כמו העונה, כל עונה.
ברק בכר עלה למגרש עם חולצה ששמורה רק לרמטכ"ל אביב כוכבי בטקסים בחוג המשפחה –ירוק חאקי של POLO. המסר היה ברור - קודם מלחמה ואז מחזירים את השדים לבקבוק, ופותחים את השמפניות.
ראיתי את האוהדים שלהם בשבועות האחרונים. בקושי עמדו על הרגליים, איבדו עשר שנים בשבועיים. חבר אחד סיפר אתמול לפני הפתיחה שהוא עייף ובעיקר פוחד. מעין הרע, מניחוס ומכל בילבולי המוח על "תיקו טוב לשתי הקבוצות". כשאצילי עשה את ה-0:1, הם רק נדרכו יותר ועצמו עיניים, אבל שרי וניקיטה עלו על בריקדות וסימנו מעבר לכיפת הזהב של האצטדיון לחבר'ה בחוף דדו – תיכף באים!
סיפור חייו של ברק בכר הצטמצם בשבוע הזה לתחנות חייו הקודמות, ק"ש וב"ש. הראשונה גנבה לו את הגלידה מהיד ברביעי שעבר. בדיעבד השיוויון של אמאנגה עשה להם חסד וסידר ל-30 אלף חוויית חיים מול זאת שברק הביא למלוכה 3 פעמים, שהגיע מוכה אחרי עוד קטטה משוגעת עם ז'וסוואה. ברור לי שבכר עוד יפיל את כסאו של דרור קשטן, המאמן המעוטר מכולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו