יום העלייה: המשימה שלא נגמרת

"יום העלייה" המצוין בישראל בחשוון - לכבוד יום העלייה המקורי, החל היום, שבו חצו בני ישראל את נהר הירדן - התווסף ללוח השנה הרשמי לפני שנים אחדות, כאשר רבים (אולי רבים מדי) חשבו שהעליות ההמוניות הן נחלת העבר.

בהתאם, המבט שהתלווה ליום העלייה עד כה הופנה בעיקר אחורה, אל ההיסטוריה שלנו כקולטים וכנקלטים. הבחינה ההיסטורית וההוקרה של עליות העבר חשובות כמובן, אבל יום העלייה השנה בא להזכיר לנו שהמלאכה רחוקה מלהסתיים: ישראל חייבת להמשיך ולמשוך אליה את יהודי העולם.

הזכות לעלות לישראל מבוקשת מאוד בימים אלה, ואלפים שוקלים לממשה. יהודי אוקראינה הבורחים מן הקרבות והפצצות, יהודי רוסיה הנמלטים מהעריצות ומאי הוודאות, ואולי מחר יצטרפו אליהם גם יהודי צרפת, הרואים את מדינתם נקרעת בין קיצוניות השמאל לרדיקליות הימין. אי אפשר לנחש את התסריט המדויק שעלול לפקוד קהילה יהודית זו או אחרת בתפוצות, אבל אפשר לומר בוודאות: העולם יהיה כמרקחה, ובניגוד לאחרים, ליהודים יש לאן לבוא.

נוכח המצב הזה, כמה מגוחכת נראית ההתבטאות האומללה של שר התפוצות, נחמן שי, שמיהר בסמוך לכניסתו לתפקיד לאפסן את חזון העלייה בבוידעם. "לא באתי לעודד עלייה לישראל", הצהיר במפגן פוסט־ציוני, שמנוגד לחלוטין להבנת ההיסטוריה ולקריאת ההווה. זה הזמן למחוק את דבריו האומללים מן הלקסיקון ולנסח פנייה הפוכה אל יהודי העולם. ישראל צריכה לעודד עלייה, הן מטעמים ערכיים והן מסיבות מעשיות.

יש שוליים בחברה הישראלית שעבורם קיבוץ גלויות הוא רק שם של מחלף דרכים, אלא שעבור רובנו זהו חזון אקטואלי שלא נס ליחו. לפני 70 שנים, רק אופטימיסטים חסרי תקנה האמינו שמיליוני יהודים יעלו ארצה, ובישראל תתגבש הקהילה היהודית הגדולה בעולם. אין שום סיבה שבמהלך 70 השנים הבאות לא יעלו לכאן עוד מיליונים מבני עמנו.

בשונה מן העבר, ישראל העכשווית מסוגלת וצריכה להיאבק על העולים, ולא רק להמתין שכורח המציאות ישלח אותם לחפש לעצמם מקום חדש. כל גל עלייה מביא להתעצמות נוספת של מדינתנו, ולכן זהו אינטרס ישיר למשוך לכאן עוד ועוד יהודים.

למרבה הצער, גם כעת, כשהמוני יהודים עוזבים את אוקראינה ורוסיה, פוטנציאל העלייה רחוק מלהיות ממומש. ישראל כמובן קולטת את מי שבאים בשערינו, אבל מה עם האחרים שנותרים באירופה? מדוע בתשעה חודשים בתפקידו לא השכיל השר שי לעשות מאומה כדי להיערך ולעודד אותם לבוא? אילו מדינת ישראל היתה יוזמת פעולות נחושות ולא רק ממתינה, אילו הפוליטיקאים שאינם באים לעודד עלייה היו מוקצים מחמת מיאוס - אפשר היה לשכנע עוד רבבות יהודים לקשור את גורלם בגורלנו, כדי שיום העלייה 2022 לא ייזכר כיום ההזדמנויות שפספסנו.