אישור היישובים בנגב: פספוס הציונות האמיתית

החלטת הממשלה להקים עשרה יישובים חדשים בנגב שווקה כמענה לפיגוע הנורא בלב באר שבע. מה נכון וציוני יותר מלהקים יישובים חדשים באזור ערד ודימונה? שקד ואלקין הובילו, ראש הממשלה בירך, וכמה מראשי הרשויות בנגב תמכו. מה שכחו לספר לנו?

שמדובר ביישובים קהילתיים עם ועדות קבלה. יישובי בועה, שיאפשרו רק לאנשים מסוימים מאוד עם משאבים מסוימים מאוד להיקלט. נוסף על כך, לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כל יחידת דיור ביישוב כזה תעלה למדינה פי ארבעה ויותר מיחידת דיור בשכונות הערים בנגב, שמשוועות לתושבים. אלו גם יישובים שינגסו בעתודות היחידות של שטחים פתוחים בישראל, שתכפיל את מספר תושביה ב־30 השנים הקרובות.

ואף אחד לא שאל אותנו, תושבי הנגב. נניח שהממשלה רוצה להקצות מיליארדי שקלים לטובת הנגב. מה היה טוב יותר מאשר לשבת עם ראשי רשויות, מנהיגות ומנהיגים באזור? יש מטרות קריטיות להשקעה: צמצום הפער המזעזע בנתוני בגרות מצטיינת בין הנגב למרכז; הרחבה של אפשרויות תעסוקה איכותית; בניית בית חולים שני וטיפול בארבע שנות החיים שאנחנו חיים פחות בנגב, בהשוואה למרכז הארץ.

רוצים דיור? בואו לחזק את הערים. את אופקים, דימונה, רהט, ערד, לקיה, מצפה רמון ושדרות. אם "האוכלוסייה החזקה" רוצה להגיע לנגב, היא מוזמנת להגיע לשכונות. במקרים רבים, מי שעובר ליישובים הקהילתיים זו האוכלוסיה החזקה מערי הפיתוח עצמן. מחקרים על השפעות יישובי הלוויין עומר, מיתר ולהבים על באר שבע בשנות ה־90, מצאו פגיעה כלכלית וחברתית בעיר. במקרה של ערי פיתוח, המכה עלולה להיות משמעותית בהרבה.

כל זה מביא אותנו, אולי, למניע האמיתי. לפני כשמונה שנים נאבקנו בתוכנית דומה להקמת עשרה יישובים, והצלחנו. כשניסינו להבין את מקורותיה, שמענו לפעמים מלמולים על "צרכים ביטחוניים". יש מי שרואים בתוכניות הללו אמצעי להגן על צירי תנועה, להבטיח רצף התיישבות יהודי ולהשתלט על קרקעות הכפרים הבלתי מוכרים. ציוני? פטריוטי? פחדני ומפוספס.

אם זו המטרה, אז אנחנו שוב בלופ של דחיקת האוכלוסייה הבדואית לפינה של "אויבי המדינה", ובכל מקרה הקמת כמה יישובים קהילתיים בעוד כמה שנים אינה הדרך להתמודד עם הקונפליקט מול מאות אלפי אזרחים ישראלים אלה. ואם אנחנו רואים אותם כאזרחים שווי זכויות, השיח הזה מיותר ומזיק.

בסופו של עניין, אנחנו נשארים עם הבטחות עמומות להשקעה בערים, לצד הקמת יישובי הבועה. הסכמי הגג שהעמיסו על ערי הפריפריות שכונות מגדלים של שממה אורבנית, בוטלו כבר בערי המרכז. הקמת שכונות שנותנות פתרונות דיור, ללא תשתיות תחבורה, חינוך וטבע עירוני מתאימות - היא בשורה רעה לכל עיר.

ציונות חדשה ומעודכנת היא כזו השומרת את השטחים הפתוחים המעטים שיש לנו לטובת הציבור, ולא לקהילות מגודרות. ציונות כזו שמה בראש מעיינינו מהפכה ביחסי הכוח בין מרכז לפריפריות.