"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

תהיו גנצים, לטובת הפריפריה

יש לי חלום: מפלגה שתילחם על מיליארדים לחיים בעוני, כפי שגנץ נלחם על המיליארדים לפנסיות של משרתי הקבע • אין מהפך ללא סיכון וללא הפעלת כוח

, עודכן
0השמעה
גנץ // צילום: מרים צחי  ,
גנץ // צילום: מרים צחי

כששואלים אותי איך תיראה, במונחים פוליטיים, מהפכה לטובת הפריפריות בישראל, התשובה פשוטה: משבר קואליציוני סביב הפערים האיומים. כשממשלה תיפול בעקבות נתוני דו"ח העוני, בעקבות נתוני הפערים בחינוך ובבריאות או בעקבות המשבר בדיור הציבורי - נדע שיש כוח פוליטי לצרכים של הפריפריות.

השבוע שחלף היה דוגמה מצוינת. לכל מפלגה יש עשרות עד מאות אייטמים שהיא מנסה לקדם, כמפלגה וכפרטים. בכחול־לבן, למשל, יש את הסוגיות של השרים ושל חברי הכנסת. בוועדת הכלכלה מנסה מיכאל ביטון לקדם פתרונות לדיור ציבורי, את הקרן למודרי אשראי ואת הטיפול בריכוזיות וביוקר המחיה. השאלה היא על מה נאבקים באמת, ואיפה שמים את הכוח הפוליטי.

בני גנץ, שר הביטחון ויו"ר כחול־לבן, הכריע. את המשבר הוא יצר מסביב לפנסיות אנשי הקבע. מבלי להיכנס לסוגיה עצמה, זו בחירה בעלת משמעות. בקואליציה צרה, המשמעות ברורה: או שהכספים יועברו - או שהקואליציה תתפרק. כך גם כאשר רע"מ שמים את כובד משקלם על סיוע לחברה הבדואית, או כאשר העבודה מנסה לשנות את הרפורמה בחקלאות. כל מפלגה בוחרת את המאבקים שלה במשורה, אבל ברור לגמרי מה יכול לעבור ומה לא.

יש לי חלום: מפלגה שתילחם על מיליארדים לחיים בעוני, לביטחון תזונתי, לדיור ולצמצום פערי הענק בבריאות, בחינוך ובתעסוקה, כפי שגנץ נלחם על המיליארדים לפנסיות של משרתי הקבע. רק כוח פוליטי מאורגן, ששם את כובד משקלו על מה שכואב לחצי מהישראלים, בנות ובני הפריפריות החברתיות, יוכל לחולל שינוי. מישהו שיעבוד בשביל חצי מהעובדים בישראל שמרוויחים פחות מ־6,000 שקלים בחודש. לטובת מאות אלפי הישראלים הזקוקים לקצבאות קיום הכי בסיסיות ודלות. לטובת מאות אלפי הילדים שנדחקים לתחתית שרשרת המזון, בהסללה לבתי ספר דלי אמצעים. לטובת אנשי הנגב והצפון, שזוכים לתשתיות רפואה מדולדלות בהרבה מהמרכז.

כל הנושאים הללו ואחרים זוכים, כראוי, להתייחסות של המערכת הפוליטית. זה נכון כשמדובר בממשלת השינוי, וזה היה נכון גם בממשלות נתניהו. גם שם היו ח"כים שהתעניינו והתגייסו לטובת נושאים חברתיים-כלכליים, אבל הם אף פעם לא הסתכנו ושמו את כל כוחם הפוליטי לטובת הפריפריות. ואין מהפך ללא סיכון וללא הפעלת כוח.

יבוא יום ויהיה מקום לכוח כזה. לא בשביל ילדי הפריפריות בלבד. זו המהפכה הנחוצה לחברה הישראלית. המחקרים הבינלאומיים מראים שבמדינה עם יותר שוויון הזדמנויות לילדים שלנו ופחות פערים - ניהנה כולנו משגשוג. מדדי האמון יעלו. הפשיעה תרד פלאים. הבריאות ואיכות החיים יעלו. כדי שזה יקרה - נצטרך גם כוח פוליטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאי להכיר