הנהגה אמיצה ראויה לשותפות ולהישגים

ודאי שמעתם על הדו"ח החמור שפרסם אמנסטי בתחילת החודש נגד מדינת ישראל, שלפיו היא מבצעת פשעים נגד האנושות מסוג אפרטהייד בתוך גבולות הקו הירוק ומחוצה להם. מה שכנראה לא שמעתם הוא שבתגובה סירב ח"כ מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"ם וחבר הקואליציה, להתייחס לישראל כאל כזו.

"לא הייתי קורא לזה אפרטהייד", אמר עבאס בתשובה לשאלה שנשאל באירוע של מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב. "אני מעדיף לתאר את המציאות הישראלית בצורה אובייקטיבית. אם קיימת אפליה בנושא מסוים, אז נטען שיש אפליה באותו נושא". אמירה זו לא צוטטה באף כלי תקשורת מרכזי, וכך גם אמירתו של השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג' (מרצ), כי "‏יש לישראל הרבה בעיות שחובה לפתור אותן, בתחומי הקו הירוק, ועל אחת כמה וכמה בשטחים הכבושים, אבל ישראל אינה מדינת אפרטהייד".

הדברים מצטרפים להצהרה ההיסטורית של עבאס בדצמבר בכנס של "גלובס", שלפיה "ישראל היא מדינה יהודית, וכך תישאר... השאלה היא מהו מעמדו של האזרח הערבי במדינת ישראל היהודית". המראיין בכנס, העיתונאי מוחמד מג'אדלה, כתב בהמשך לאמירות אלה כי עבאס הביא לאחדות נדירה בין השורות הפלשתיניות - בישראל, בעזה וברשות הפלשתינית - בהתנגדות הגורפת לאמירותיו חסרות התקדים. ההתקפה עליו היתה חריפה, הגינויים חמורים ואמירתו הוגדרה מסוכנת.

עבאס, שמסתובב עם אבטחה צמודה, הוא מנהיג ערבי אמיץ. בין שמסכימים עם דרכו או לא, ברור שהוא נחוש להוביל קו אחר מקודמיו. הוא מאמין שישיבתו בממשלה יכולה להביא הישגים פורצי דרך לערביי ישראל, לקדם את מעמדם וליצור שותפות יהודית־ערבית אמיתית. לדבריו, בדרך זו הוא יוכל להוביל תהליך שבסופו "שוויון חברתי מלא וחברה משגשגת ושותפה בקבלת ההחלטות", והוא מבקש "שהקהל הישראלי ייתן אמון בתהליך".

פריג' הוא מנהיג ערבי אמיץ לא פחות. במהלך מהומות מאי 2021 הוא היה המנהיג הפוליטי הראשון, וכמעט היחיד, שזעק מדם לבו את זעקת החיים המשותפים, נעמד באומץ נגד הפרעות וקרא למפגינים הערבים לחזור לבתיהם ולחדול מאלימות.

על גילויי האומץ ההיסטוריים, הקואליציה צריכה לתגמל את חבריה הערבים בשיתוף פעולה היסטורי לא פחות. המנהיגים הערבים בקואליציה משלמים מחירים כבדים בציבור שלהם, ועל שותפיהם לסייע בידם להוכיח שחברות בקואליציה מביאה להישגים חסרי תקדים. הציבור והתקשורת צריכים להוקירם ולהכיר בעמידתם נגד הגדרת ישראל כמדינת אפרטהייד, ולשבח אותם על מוכנותם לשרטט חזון לקיום יהודי־ערבי שוויוני בישראל היהודית והדמוקרטית. האופוזיציה חייבת להפסיק את מסע הדה־לגיטימציה וההסתה הארסית נגד המנהיגות הפוליטית הערבית הכי אמיצה שצמחה כאן.

הממשלה צריכה לאפשר להם הישגים אמיתיים, לא רק חברתיים וכלכליים, אלא גם זהותיים, ובכך להפגין שהיא גם ממשלת השינוי ההיסטורי בתחום הדו־קיום. עליה לוודא שהתקדים שיצרה ייתפס כאירוע חיובי ומעודד בקרב הציבורים היהודי והערבי כאחד.