הפורעים לא מייצגים את החברה הערבית

המראות והאווירה בישובים ובערים הערביות והמעורבות ביממה האחרונה מזכירים מאוד את התקופה לפני 21 שנה.

כבר משעות הערב אמש היו מספר הפגנות עם דגלי פלסטין, וזה לא דבר חדש. אבל בהמשך הלילה כשהאירועים הפכו להתפרעויות אלימות שכללו ניסיונות לינץ' באזרחים יהודים, נחצה קו אדום.

מי שעומד מאחורי ההתפרעויות וההסתה אלו גורמים קיצוניים בקרבנו, שהצליחו לסחוף אחריהם קבוצה גדולה של צעירים חסרי מעש. אבל אחריות גדולה נמצאת בידיים של נציגי הציבור הערבי ובראשם חברי הכנסת הערבים, שבמקום לשמש כמבוגרים אחראים ולהרגיע את הרוחות, הסיתו ותקפו בעצמם את המדיניות של ישראל והביעו תמיכה מלאה בהתנגדות ובהתקוממות.

החברה הערבית ישראלית מוצאת את עצמה נגררת בידי הגורמים הקיצוניים והמנהיגים הפוליטיים בחוסר שליטה לתוך העימות בין ישראל לחמאס.

ברשתות יש הרבה כעס וזעם על ערביי ישראל, אבל זה הרגע לעצור רגע ולהבין: מדובר בכמה מאות מתפרעים, ואפילו אלפים. אבל יש 1.9 מיליון אזרחים ערבים ישראלים, ולא ניתן להכליל את כל החברה הערבית כמתפרעים, כאלימים, כתומכי חמאס. לא כי זה פוגעני, אלא כי זה פשוט לא נכון.

זה אנחנו ערביי ישראל שעמדנו יחד איתכם בחזית המאבק הלאומי בקורונה בשנה האחרונה כשהרופאים, האחים והאחיות הערבים נלחמו כתף אל כתף בבתי החולים מול הנגיף. זוכרים את מאהר אברהים, אח מבית חולים העמק שאמר תפילת שמע ישראל לצד חולה יהודי במחלקת קורונה רגע לפני שנפטר?

זה אנחנו ערביי ישראל שרק לפני שבוע וחצי נרתמנו לסייע לאחר האסון הקשה במירון. כשבישובים ערבים מסביב כמו טמרה וזרזיר הקימו תחנות התרעננות, כשבגוש חלב וביפיע הזמינו את המפונים מההר להתארח, שיש כאלו שגם הלכו לתרום דם ואפילו לנחם את משפחות הקורבנות.

כל הסקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו שהנושאים הבוערים שמעניינים את החברה הערבית הם נושאים פנים חברתיים. האלימות והפשיעה, הדיור, החינוך, התשתיות. בכולם הנושא הפלסטיני היה בתחתית הרשימה. המגמה ניכרה גם בזירה הפוליטית. הציבור הערבי בחר לתת אמון למפלגה שהבטיחה לייצג את האינטרס של האזרחים הערבים ולפעול למעננו על חשבון נושאי חוץ (יומרה שאכזבה אתמול).

אך המיעוט הקיצוני שדוגל בבדלנות רק חיכה להזדמנות להתסיס את השטח ולפעול לשינוי המגמה. ואין דלק יותר טוב להבעיר את השטח מאשר סוגיות שקשורות במסגד אל-אקצא ובמה שנתפס כפגיעה בו, ובמקרים כאלו חשוב שהמדיניות הישראלית תהיה יותר חכמה מאשר צודקת.
אותם מאות מתפרעים אתמול ניסו לפגוע ביהודים אבל למעשה יותר מכולם הם פגעו בנו, בחברה הערבית ישראלית. הם השחירו את כולנו ועשו נזק עצום לתהליך ההשתלבות והשותפות שהיה בעיצומו.

מספיק להביט במי שמרוויח מהמצב כדי להבין את התמונה המלאה. הקיצוניים בשני הצדדים שמתנגדים לחיי השותפות משתמשים באירועים אלו כדי להצדיק את הדרך שלהם, ואנחנו הרוב השקט עם הקול השפוי משלמים את המחיר.

אסור לנו להיכנע ואסור לנו לתת לאירועים האלו לגרור אותנו לאחור. עדיין לא ברור מהו עומק המשבר שנוצר ביממה האחרונה בין אזרחי ישראל היהודים והערבים, וכמה זמן ייקח לנו לאחות את הקרע ולבנות אמון חברתי מחדש. אבל זו גם ההזדמנות להבין שהגיע הזמן לתמוך ולקדם הנהגה ערבית חדשה, שתעשה את כל מה שאיימן עודה ומנסור עבאס נכשלו: תייצג באמת את ערביי ישראל ותחבר אותנו להיות חלק אינטגרלי בחברה הישראלית.