פינוי חומש - התקפלות בפני הטרור

התנהלות צה"ל והממונים עליו מעידה כביכול על אי נחישותם ואולי אף על אי רצונם להילחם כראוי בטרור, שלא לומר למגרו. הפעם זוהי ההחלטה לפינוי הישיבה בחומש, דווקא לאחר הפיגוע הרצחני של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן ז"ל בפאתי היישוב. הישיבה בחומש מנוגדת לחוק ההתנתקות האומלל, אך פינויה כעת ומייד, כשהיא כבר קיימת באופן כזה או אחר זה 15 שנה, ועוד אחרי רצח תלמיד הישיבה, הוא אבסורד משווע.

לא רק שהפינוי יהיה פרס לטרור אלא חמור מכך: הוא יוכיח שהטרור משתלם למבצעיו, ופירושו גם שישראל "מזמינה" פיגועים שישיגו את מטרתם - סילוק התושבים או המאסת החיים עליהם. ארגוני הטרור יחתרו לבצע פיגועים, בייחוד בסמוך ליישובים ולמאחזים שטרם "הוסדרו" ביו"ש, כדי "להקל" את ההחלטה לפנותם. זאת ועוד, מלכתחילה לא היה כל היגיון ביטחוני או אחר בעקירת חומש ושלושה יישובים נוספים בצפון השומרון במהלך ההתנתקות. היה עוד שמץ כלשהו של היגיון בהתנתקות מרצועת עזה, אך בצפון השומרון היו אלו עקירה וחורבן לשמם. זכורני, בעודי יושב על סלע לצידו של אריאל שרון במרומי חומש, והוא נואם על חשיבות חומש שדינה כדין תל אביב.

זה שצה"ל "מחליף" את היישובים החרבים אינו תשובה הולמת לטרור ולא הדרך לנצחו. ה"שוט" שיש לישראל ולצה"ל כיום במלחמה בטרור הוא הריסת בתי המחבלים, אך למרבה הצער, הוא נולך ודוהה בשל אורך הזמן שבין פיגוע להריסה בפועל, וכאשר בג"ץ מתערב ומדקדק ופוסק על הריסת חדרונים או חלק מהמבנים בלבד. לארסנל הכלים של המלחמה בטרור יש להוסיף הקמה מיידית של מאחזים או יישובים בכל מקרה של טרור רצחני או קיצוני אחר. מהלכים כאלה יוכיחו לארגוני המחבלים שתוחלתם לא תושג ויהי מה.

במארב הקטלני בחומש היתה לישראל הזדמנות פז לממש באופן מיידי אמצעי זה, וזאת בקיבועו של היישוב בחומש. נכון שיש בכך אילוצים חיצוניים ופנימיים, אך ישראל חייבת להיות נחושה ועיקשת בצדקת דרכה מול לחצי ארה"ב, המערב ואחרים. שום מדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם טרור רצחני וחייבת להבטיח את ביטחון אזרחיה במלואו.

לאחרונה נבחרה "טרלול" למילת השנה, אולם לראייתי היתה צריכה להיבחר המילה "להכיל". להכיל פירושו לקבל ולהשלים עם מציאות גרועה ואף מסוכנת. כך ישראל הכילה את פרעות הערבים בשומר החומות בערים המעורבות, ואת השתוללות הבדואים בדרום ואי המשילות שם. באשר לטרור הפלשתיני, ישראל הכילה ירי של יותר מ־4,000 רקטות מהרצועה בכל סיבוב לחימה, לצד בלוני הנפץ והשריפות הנרחבות. היא מכילה את פיגועי הדריסה, הדקירה והירי בירושלים וביו"ש זה שנים. במדיניות ובהתנהלות של הכלה, לא תפארתה של ישראל.