כמעט שני עשורים ההתיישבות הכפרית היהודית בנגב ובגליל סובלת מהגבלות קשות, הנובעות מהשלכות תוכנית המתאר הארצית - תמ"א 35.
שרת הפנים, איילת שקד, הפנימה את חומרת המצב, ובפנייתה לגיבוש תוכנית פעולה מעשית כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "נפל לי אסימון כואב. ממשלות ישראל ובג"ץ, בתנועת מלקחיים, חנקו את ההתיישבות העובדת ואת המרחב הכפרי". בתוך כך, התחייבה לפעול לשינוי ההגבלות.
כצפוי, תקף עיתון "הארץ" במאמר המערכת (6.12.2021) את תוכניתה של שקד, תחת הכותרת "שרת האפליה". אך מבט על הנתונים הבסיסיים ילמד כי ההפך הוא הנכון: שקד באה לתקן אפליה ממשלתית, שהקפיאה באופן שיטתי את ההתיישבות היהודית במרחב הכפרי.
בשלושה ממדים ניכרת אפליית ההתיישבות היהודית. בראשון, לוח 2 לתוכנית המתאר הארצית קבע מכסה סופית לכל היישובים היהודיים במרחב הכפרי - כ־400 משפחות בממוצע. יישוב שמיצה את המכסה התכנונית חסום להתרחבות. זה, לדוגמה, מצבו של יודפת שבגליל המרכזי. ביישובים שאינם יהודיים, לעומת זאת, לא הוטלה מעולם כל מכסה.
בממד השני, מופעלת התקנה להגבלת ועדות הקבלה. יישובים יהודיים בנגב ובגליל מעוניינים לשמור על צביונם הקהילתי הייחודי, ותלויים לשם כך בהרשאת החוק למיון מועמדים באמצעות ועדת קבלה. אלא שהרשאה זו מוגבלת לעד 400 משפחות. זה המצב ביישוב הושעיה שנוגע במכסה, ומנוע מקליטת משפחות ממתינות, בחלקן הגדול של בני היישוב.
הממד השלישי נוגע לאפליית המחיר. הדבר נובע במידה רבה מהגבלת גודל היישוב, מה שגורם לעלייה במחירים בגלל הביקוש, שגדול מן ההיצע. ביישוב לוטם, לדוגמה, הצמוד בגוש משגב לכפר הבדואי סלמה, המחיר למגרש בהקצאת רשות מקרקעי ישראל גבוה פי עשרה ויותר מן המחיר בכפר הבדואי.
בתוצאת ההגבלות, אין כמעט אפשרות לדור ההמשך למצוא את ביתו ביישוב שבו גדל. הילודה יורדת, גני ילדים נסגרים והיישובים הולכים ומזדקנים. עו"ד רון רוגין, העוסק בסוגיה עשרות שנים, מצביע במחקריו על ירידה תלולה במספר הילדים כתוצאה ישירה מהגבלת ההצטרפות של משפחות צעירות. קשה לאזרחים יהודים בישראל להכיר עד כמה הם המגזר המקופח. למשל, ב־20 השנים האחרונות, במצוקת ההגבלות, במושב בית שערים שבעמק יזרעאל לא הוקצה לבנייה אף לא מגרש אחד.
במענה לטענות מערכת "הארץ", כדאי לשאול באיזה כפר ערבי יכול יהודי לבנות את ביתו? מי מכיר כי בנוסח מכרזי רשות מקרקעי ישראל למגרשים בכפרים הלא יהודיים, מודגש במפורש כי המכרז מיועד רק לבני הכפר? הם ממש לא זקוקים לוועדות קבלה, זה קורה שם באופן מסורתי ובסיוע מדינת ישראל.
תהליך אישורה והטמעתה של תמ"א 35 הוא דוגמה לצעד מהפכני וחתרני. על פניה, התוכנית הוצגה כצעד תמים לשימור השטחים הפתוחים. ולזה - מי יכול להתנגד? אלא שבאופן מעשי, התוכנית הופעלה מרגע אישורה כמנוע ביורוקרטי לחסימת מפעל ההתיישבות הציוני. מאמציה של השרה שקד לתיקון העיוות ראויים להערכה, ולמלוא תמיכת הציבור היהודי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו