להעניק את סמכות הגיור לרבני הערים? בידקו קודם כמה כאלה יש

רפורמת הגיור של השר לשירותי דת מתן כהנא מתיימרת לחולל מהפכה בתחום הגיור ולהפוך אותו נגיש וידידותי לקהל עולים גדול שאיננו יהודי על פי ההלכה. בעוד המתנגדים למהלך כבר שלפו את חרבותיהם והדיון הפוליטי והציבורי גועש בעניין הסמכות שמבקש השר להותיר בידי הרבנות הראשית, מסתבר שבעיה אחרת, צדדית אך מהותית, מאיימת על כל המהפכה הזו מיסודה, וזוהי שאלת זהותם של רבני הערים.

אפשר ורצוי לבזר את סמכויות הגיור לרבני ערים. אבל האם יש בכלל רבני ערים שירצו או יוכלו לגייר? במציאות הנוכחית, נראה שחוץ מהרב דוד סתיו, המכהן כרב העיר שהם, ועוד רבנים בודדים ברחבי הארץ, אין כלל רבני ערים שיגיירו, גם אם הייתה ניתנת להם הסמכות לעשות זאת.

הנה מספר נתונים על מצב רבני הערים והרבנים האזוריים היום במדינת ישראל. 29 רשויות מקומיות מתנהלות היום בלי רב עיר במינוי קבוע. בתוך הרשימה לא מעט רשויות מקומיות מרכזיות, מצפון ועד דרום, כגון תל אביב, חיפה, רמת גן, כפר סבא, הרצליה, קריית מלאכי, בית שמש, חריש ואפרת. בכל המקומות הללו, מי שקיבל לידיו את הסמכות לספק את שירותי הדת הוא ממלא מקום, שמונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לבדה, לעתים חרף התנגדות הרשות המקומית (ע"ע כפר סבא), מבלי שהוא נדרש בכלל להתגורר במקום.

תהליך המינוי של רבני עיר הוא ארוך ומסורבל. הוא מורכב מאספה שכוללת נציגים רבים, כאשר מינויו של כל אחד מהם יכול להתעכב בגלל התנגדויות כאלו או אחרות. יתרה מכך, מי שמניע את תהליך הבחירה הוא השר לשירותי דת, שלו כמובן שיקולים פוליטיים. כתוצאה מכך, במקומות שונים לא מונו רבני ערים לאורך שנים, שכן לשר לא הובטח שמועמד מטעמו אמנם ייבחר. המינוי האחרון של רב עיר למינוי קבע היה לפני ארבע שנים, ב-5.12.2017 בבת ים.

בשבע שנים האחרונות (מדצמבר 2015) מונו רק ארבעה רבני ערים. מבקר המדינה כבר התריע על הכשל בתהליך מינוי רבני הערים, אך דבר לא נעשה כדי לשנות את המצב.

הפתרון לבעיה זו הוא שינוי תהליך מינוי הרבנים המקומיים. במקום מינויים פוליטיים ואספה מסורבלת, יש להעביר את הסמכויות למינוי רבני עיר לרשות המקומית, שמועצתה תהווה את האספה הבוחרת. מועצת העיר מייצגת נאמנה את רצון הציבור והיא איננה תלויה פוליטית במשרד הממשלתי, אשר ישמש כרגולטור בלבד. בדרך הזו כבר נעשו מינויים בערים חרדיות כמו בני ברק וביתר עילית, ואין מניעה לעשותם בערים נוספות.

המפתח נמצא בידי השר כהנא, שהביע עניין רב בשינוי התקנות בעניין מינוי רבני ערים, ואף התריע בעבר, במכתב חריף ששלח לשר הממונה הקודם, שהסוגייה "מחייבת טיפול מידי ללא דיחוי". עם זאת, שישה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, אף תקנה לא שונתה ואפילו רב אחד לא מונה.

הרעיון לאפשר לרבני ערים לגייר נועד לקרב את הממסד המגייר לשטח. רבני ערים אמורים להכיר יותר את אוכלוסיית היעד לגיור, לשכנע אותה להתגייר ולהציג גישה קרובה וידידותית יותר כלפי המתגיירים. אך אם בפועל חסרים רבני ערים וגם אלה המכהנים אינם בהכרח מוכרים על ידי תושבי המקום, קשה לראות שמשהו ישתנה. יש לדרוש מהשר כהנא לפעול מיידית בסוגייה זו, שלפי דבריו בעצמו לא טופלה במשך שנים רבות. העברת הסמכויות לרשויות המקומיות היא המפתח לטיפול נכון בסוגייה. רק לאחר מכן ניתן להתחיל לדבר על מהפכה כלשהי בתחום הגיור.