מול תל אביב היקרה, הזדמנות לפריפריה

בשבוע שעבר זה הפך רשמי - תל אביב היא העיר היקרה בעולם. לפי דירוג האקונומיסט החדש, העיר העברית הראשונה עקפה את פריז, סינגפור וניו יורק בדרך לפסגה. עוד שיא ישראלי מפוקפק, נגזרת של יוקר המחיה שכולנו מרגישים.

השיא הזה הוא בשורה טובה, לכאורה, לפריפריות. אנחנו רואים יותר ויותר אוכלוסיות שנדחקות מהמרכז לכיוון אשקלון, קריית גת ושדרות, מצד אחד, ואור עקיבא, יקנעם ואפילו כרמיאל, מצד שני. המציאות נושכת. אבל האמת שונה. מי שנדחקים לפריפריות בוחרים באחת משתי דרכים: להמשיך את החיים במרכז דרך תעסוקה, צריכת תרבות והזדהות בכלל, או לשקוע לתוך הפרמטרים של הפריפריות ולצמצם דרמטית את סיכויי החיים של הדורות הבאים שלהם. וכך, במקום חיזוק לפריפריות, אנחנו מוצאים החלשה, הפיכה של ערי הפיתוח לפרברי שינה של גוש דן, ותוספת משמעותית לפקקים ולעומס התנועה על כבישי ישראל, שקפץ השנה ב־30 אחוזים.

מה שיחזק את גוש דן לא יהיה הידרדרות נוספת של הפריפריות, אלא דווקא התחזקותן. תחרות איכותית מצידן יכולה להביא לפריחה של לוד, קריית מלאכי, חדרה וצפונה ונגבה מהן. בתורה תביא פריחה כזו להורדת יוקר המחיה התל־אביבי, וכך לפעול לטובת החברה כולה.

אז איך עושים את זה? אפשר לעשות את זה רע, בניסיון "להשתיל" את המרכז בפריפריה. קחו לדוגמה את פרויקט הסייבר הבאר־שבעי. במשך שנים דיברו רה"מ לשעבר נתניהו וראש העיר בקול אחד: באר שבע הופכת למעצמת סייבר! הכוונות היו טובות, הביצוע כושל. מחקר של הכנסת גילה שבפרויקט הושקעו 624 מיליון שקלים. רוב הכסף הגיע למענקים לחברות היי־טק מגוש דן, שפתחו שלוחות דרומיות. בתום תקופת המענקים, השלוחות נסגרו והחברות שבו למרכז היקר. למעשה, רק שלושה אחוזים מכלל חברות ההיי־טק בישראל יושבות בנגב. שישה אחוזים בצפון. בגוש דן? 53 אחוזים. כלכלת ישראל הראשונה לא רואה את הפריפריות בעיניים. והנקמה המרירה של הפריפריות? יוקר המחיה התל־אביבי המטורף.

ואפשר לעשות את זה טוב. בהשקעה עקבית בחינוך טכנולוגי בפריפריות. בסיוע לקבלת צעירות וצעירים ליחידות העילית הטכנולוגיות של ישראל. שינוי המצב שבו ילדי נתיבות ושדרות מקבלים שליש מהייצוג היחסי ב־8200, בעוד רעננה והוד השרון פי שלושה (!). וכמובן, השקעה בסטארטאפים בפריפריות. בעניין הזה אין קיצורי דרך.

התחזקות של באר שבע, כרמיאל, אופקים ומעלות, תייצר מרכזים ישראליים חדשים. המעבר מהמרכז לפריפריה לא יהיה עוד מחוסר ברירה, אלא מעבר שמביא בחשבון את היתרונות הגדולים שיש שם.

במחאת 2011, כשזעקת הצעירים בתל אביב עלתה השמיימה, דיבר נתניהו על מעבר ללוד כאופציה. הוא התעלם מהעובדה הפשוטה: מחירי דיור הם לא הכל. עד שלא יהיו תשתיות חינוך, בריאות, תרבות, תעסוקה וקהילה נאותות בפריפריות, ינסו הצעירים בעלי היכולת להיאחז בציפורניים במגורים בעיר היקרה בעולם. מי תהיה ראויה לתואר "ממשלת שינוי"? רק כזו שיהיה אכפת לה ותקדם צעדים אפקטיביים ומשפיעים בכיוון.