מילים מייתרות מציאות

אם רוצים להבריא את השיח הפוליטי והחברתי בארץ הזאת, טוב נעשה אם נתחיל לשוב ולכבד את המילים שיוצאות לנו מהפה ואת המציאות שהן מתארות

בנט ולפיד , חיים צח, לע"מ
בנט ולפיד, צילום: חיים צח, לע"מ

אנחנו חיים בתקופה מאתגרת. וכשאני כותבת "מאתגרת", זה רק משום שהתקופה מחייבת אותי להשתמש במייק־אפ כדי לכסות את התחושות האמיתיות. האמת היא שאנחנו חיים בתקופה מטורללת לחלוטין, שבה למילים יש יותר משקל מלמציאות, שבה המציאות היא יקום מקביל ודי מיותר.

אומרים שצרת רבים חצי נחמה, אז הנה, באתי לנחם ולומר שאנחנו ממש לא לבד, והטרלול של ה"שִֹיחָדָש" - מושג הלקוח מספרו המכונן של ג'ורג' אורוול, "1984" - פוגע בעשרות מדינות מערביות. בצרפת, למשל, אחד המילונים המרכזיים במדינה חנך השבוע מילה חדשה, IEL, שמתארת "נושא (גוף שלישי יחיד ורבים) המשמש להתייחסות לאדם מכל מגדר". סוג של הוא.יא.ם.ן, אבל בלי הנקודות. טרלול, כבר אמרנו?

בחזרה לישראל. יהיה זה יותר מדי קל לצמצם את זה למילים ללא משקל ולהבטחות ללא כיסוי של ראש הממשלה נפתלי בנט, או לנאומים חוצבי הלהבות אך נטולי התוכן של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. בעיניי, אלו רק סימפטומים.

העולם שלנו חולה. הוא דורש מה"נאורים" או מה"נורמלים" לבחור את מילותיהם בקפידה משתקת, תרתי משמע, ובד בבד לתקוף ללא רחם את מי שלא מיישר קו. ואילו המחלה הזו הייתה פוסחת על מדינתנו - הֶחֱרַשְׁתִּי, אבל לצערי, הרוחות הרעות הללו כבר הגיעו לחופי ארצנו, וכמו כל דבר הצלחנו לשכלל אותן. כי לא רק ש"הממזרים" שינו את חוקי המשחק תוך כדי תנועה, הם גם זוכים לשופטים על המגרש - במערכת המשפט ובתקשורת - שהם רובם ככולם אוהדים שרופים של הקבוצה שלהם.

והתוצאות לפניכם: שיח מנהיגותי חלול ובמשקל נוצה, ציבור שלם שכבר לא מאמין למילה ממה שאומרים לו מנהיגיו ואז, כתגובת נגד, הקצנה של השיח כדי לתפוס כותרות.
בעצם יש פה תנועת מטוטלת: מבקשים מאיתנו לשמור על רמה על־אנושית של חוסר התאמה בין מה שאנחנו חווים ורואים לבין איך שאנחנו מתארים במילים. אישה כבר לא אישה, לאום אינו לאום, פיגוע אינו פיגוע ואנטישמיות היא לא מה שחשבתם. אומרים "תודה" לנשיא טורקיה, שאשכרה לקח בשבי זוג ישראלים והואיל ברוב טובו לשחרר אותם אחרי יותר משבוע.

מילים כמו חול. מילים כמו שעון חול, שסופר את הזמן שנותר לנו עד שלשוּם דבר כבר לא תהיה אחיזה במציאות.
וזה פוגע בנפש. כי האדם חייב איזושהי משענת, קרקע מוצקה, ודאות. וזה גם גורם לאנשים טובים להקצין במילים שלהם ולהגיע לטונים גבוהים ולא מכבדים. גם כדי, כביכול, לתת משקל למה שהם אומרים. שיקשיבו להם. לכאב שלהם. ובעיקר כדי שיאמינו להם. כי לא ייתכן שבן אדם שזועק מדם ליבו סתם מנסה לסובב אותנו.

כל השיח הזה לא בריא, לאף אחד. אבל הוא תוצאה ישירה של הדיאטה שכפו חברי הממשלה שלנו על המילים שבהן הם משתמשים, עד שאין להן משקל כלל. אם רוצים להבריא את השיח הפוליטי והחברתי בארץ הזאת, טוב נעשה אם נתחיל לשוב ולכבד את המילים שיוצאות לנו מהפה ואת המציאות שהן מתארות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר