לשוב אל מדורת השבט החינוכית

בשנים כתיקונן, סייעה השהות בבתי הספר לצעירים לפתח מיומנויות חברתיות בוגרות • בשנת הקורונה, הם ישבו בבתים, ואת נוכחותם של אנשים אחרים אפשר היה לבטל באמצעות החשכת המסך • זו אחת הסיבות לעלייה במספר התקריות האלימות

הקורונה תרמה להתגברות אירועי האלימות. (למצולמים אין קשר לכתבה) , עמי שומן
הקורונה תרמה להתגברות אירועי האלימות. (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: עמי שומן

"אם צועקים לך: 'זה נוער, זה?! זה בררה' - זה סימן שאתה צעיר!" קבעה לפני שנים שלישיית גשר הירקון ותיארה היטב את נטייתו של כל דור מבוגרים להזדעזע ממעשיהם של נציגי הדור הבא.

את סדרות הטלוויזיה העכשוויות "בני אור" ו"עלומים" (וקדמה להן "אופוריה") יש לראות כהמחשה להבחנה ההיא. הן מתיימרות להציג את עולמם העכשווי של מתבגרים ומתבגרות. התמונה העולה מהן קודרת ואפלה, ולפרקים נדמה כי כל תכלית יצירתן היא לייצר צקצוק. את מקומן של מסגרות חינוכיות תופסים בהן חיי אלימות ופשע, ואת החלל שהותירה המשפחה הלא מתפקדת ממלאת בהן החבורה העבריינית חסרת החמלה. לדמויות המאכלסות אותן אין עוד ראש למילים ארוכות או למילים בכלל. זכות הדיבור נתונה בהן לחבר 9 מ"מ פרבלום, והוא, לרגע, לא סוגר את הפה.

ולא רק בהן. קשה להשתחרר מהתחושה כי לאחרונה נוצרות יותר ויותר סדרות שאינן מבקשות לקבור את האלימות אלא דווקא להלל אותה. הבלחות של ביקורת חברתית אפשר גם לאתר, פה ושם, ב"משחק הדיונון", אך הן משמשות לא יותר מעלה תאנה לנתזי הדם המתעופפים בה תדיר. אם התכוונו היוצרים לספק לנו תמונה נוקבת על אודות המתרחש בשוליה של החברה האנושית, הרי חיבתם לסצנות מדממות והתפלשותם במדמנת הניכור מעידות על בחירתם הסופית לספק לנו שרשרת בלתי פוסקת של פרובוקציות מבוימות היטב.

בהיעדר יצירות אחרות, טלוויזיוניות או קולנועיות, הן מספקות עדות יחידה ומוטה בעליל על אודות הלך רוחם של ילידי שנות האלפיים. ספק רב אם הפופולריות הרבה שלה זוכות הסדרות מעידה על יכולתן לשקף את המציאות, לספר את סיפורה. כותרות העיתונים, לעומת זאת, מבהירות היטב כי הן תורמות באופן ישיר לעיצובה. 

את העלייה בתקריות אלימות בבית הספר בתקופה האחרונה יש לתלות גם במודל הבעייתי שמציב המסך הביתי. הקלות הבלתי נסבלת שבה עובר שיח טעון בין תלמידים לקרבות ידיים היא תוצאה בלתי נמנעת מהפיכת האלימות לחלק בלתי נפרד מאוצר המעשים של המתבגר. ריבוי האירועים החמורים נובע גם מהאתגר שמזמנת שיבתם של התלמידים לבתי הספר, אחרי שנה וחצי של למידה בבתים. הכניסה המחודשת למסגרות מרובות קליינטים, הנוטים להתחכך זה בזה, והמעבר מהחיק המשפחתי החמים למערכת תובענית, המבקשת להוביל את התלמיד למצוינות לימודית, עלולים לזמן קונפליקטים בין התלמידים למורים ובין התלמידים לבין עצמם.

בשנים נטולות קורונה סייעה השהות בין כותלי בתי הספר לאנשים הצעירים לפתח מיומנויות חברתיות בוגרות, לגלות סולידריות כלפי אדם אחר ולעשות, בזהירות ובבטחה, את הצעדים הראשונים במסע המוביל אל העולם הגדול. בשנה עמוסת קורונה, לעומת זאת, הם ישבו בבתים. את נוכחותם וקולותיהם של אנשים אחרים אפשר היה לבטל באמצעות החשכת המסך, את השיעור לחיים ניתן היה להחליף בקלות במעבר מהיר לנטפליקס.

תלמיד, מורה, הורה יקר, על כתפיך מוטלת כעת המשימה לשוב מן הכפור אל מדורת השבט החינוכית. לא קל לשנות הרגלים שנרכשו ב־20 חודשי זום, אבל אם תצליח - זה סימן מובהק שאתה צעיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר