"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הוקרה צודקת לנפגעי הטרור
באופן מצמרר למדי, החלטת הממשלה להקים בהר הרצל היכל הנצחה לחללי הטרור באה בסמוך ליום השנה ל"פיגוע בציר המתפללים" – אירוע שטשטש את הגבול בין "גבורה ואקטיביות" לבין "קורבנוּת ופאסיביות"
ג'יפ מרוסס בכדורים שירו המחבלים הפלשתינים במהלך הפיגוע בציר המתפללים בנובמבר 2002| צילום: רויטרס

הוקרה צודקת לנפגעי הטרור

באופן מצמרר למדי, החלטת הממשלה להקים בהר הרצל היכל הנצחה לחללי הטרור באה בסמוך ליום השנה ל"פיגוע בציר המתפללים" – אירוע שטשטש את הגבול בין "גבורה ואקטיביות" לבין "קורבנוּת ופאסיביות"

,עודכן
0השמעה

לאחר שנים רבות של מאבקים, נעשה צעד נוסף להוקרת חללי פעולות האיבה בישראל: בהר הרצל יוקם היכל להנצחת חללי הטרור. באופן מצמרר משהו, שכמו בא להמחיש את היות חללי העורף זכאים להוקרה זו, כמי שנושאים את מחיר המלחמות בנות זמננו על גבם, החלטה זו של ממשלת ישראל באה בסמוך ליום השנה לאחד האירועים הטרגיים במלחמת הטרור שפתחה הרשות הפלשתינית כנגד ישראל.

ב־15 בנובמבר 2002 אירע "הפיגוע בציר המתפללים": שלושה שבועות לאחר שצה"ל פינה את כוחותיו מהעיר חברון, התמקמה חוליה של הג'יהאד האסלאמי לאורך ציר המתפללים בחברון ופתחה באש לעבר כוחות צה"ל, לאחר שהמתפללים סיימו את תפילתם בליל שבת במערת המכפלה.

התקרית התפתחה לקרב סבוך ורווי חילופי אש בסמטה הצרה, שבמסגרתו נהרגו 12 ישראלים: חמישה שוטרי משמר הגבול, שלושה לוחמי חטיבת הנח"ל, שלושה אנשי כיתת כוננות וגם מפקד החטיבה המרחבית אל"מ דרור וינברג - מי שהתנגד מלכתחילה להסגת כוחות צה"ל מחברון והתריע כי הפינוי יפגע ביכולתו של צה"ל לסכל פיגועים עתידיים.

כל מי שפעלו בקרב כתף אל כתף, לוחמי צה"ל, מג"ב ואנשי כיתת הכוננות, על מדים או על אזרחי, זכו לאחר מכן להוקרה. הרמטכ"ל העניק, ובצדק, את אות ההערכה לאחר מותם ליצחק בואניש, לאלכס צביטמן ולאלכס דוכן - חברי כיתת הכוננות של קריית ארבע, וכמו כן לאליהו ליבמן - קצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון. נוסף על כך, קיבל לאחר מותו סמ"ש גדי רחמים את עיטור האומץ על חלקו בקרב, וצל"ש האלוף הוענק לחובש איגור דרוביצקי מגדוד 931, שנפל בקרב. באזור הפעולה הוקם "מאחז הגיבורים", המנציח את כלל המשתתפים בפעולה.

אין אירוע שממחיש יותר את ההצדקה שבהקמת אתר הנצחה לחללי הטרור ומעיד על האשליה המתקיימת בקרב רבים מאיתנו - זו המניחה כי חללי צה"ל שייכים ל"גבורה ואקטיביות", בניגוד לחללי טרור השייכים ל"קורבנוּת ופאסיביות". מבלי לפגוע ולו במעט בכאב האובדן ובייסורי השכול של איש. הרי בעידן המלחמות החדשות, מרבית הנופלים הצבאיים מצאו מותם בנסיבות דומות יותר לנסיבות של כלל ההרוגים מאזרחי ישראל. העובדה הזו מגובה בנתונים על התפלגות נסיבות מותם של חללי צה"ל.

אירועים מקפחי חיים על רקע לאומי מתרחשים בשנים האחרונות, ברוב המקרים, כנגד אזרחים. בעבר אלו היו פיגועי טרור של מתאבדים, ואילו בהווה בירי רקטות. ובעוד נפגע פעולת איבה נהרג באירוע על רקע לאומי, חללי צה"ל רבים מצאו מותם בנסיבות אזרחיות. כך שאין המחשה טובה יותר להצדקת ההוקרה הראויה להקרבת האזרחים, מאשר הפיגוע בציר המתפללים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אודי לבל

פרופ' אודי לבל, ביה"ס לתקשורת ומרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן