חובת ההוכחה על ה"ניו יורק טיימס"

בתחושת היסוס נכתבות השורות הבאות. המילים הבאות יעמדו בסימן של ביקורת, אך גם תוך יראת כבוד לגוף התקשורת שכונה לא אחת "העיתון הטוב ביותר בעולם": ה"ניו יורק טיימס".

משהו נסדק בתפקודו המקצועי של העיתון. זה מכבר אימץ העיתון עמדה ביקורתית כלפי ישראל, וגם אצלנו יש המגדפים את ה"טיימס" עקב עמדותיו.

עוד סיבה לחשש חשף לאחרונה ארגון ציבורי העומד על משמר ההגינות של העיתונות, Honest Reporting ("דיווח הוגן"). ייעודו של הארגון הוא לחשוף סילופים, משגים, מגמתיות ועוד מגרעות בתקשורת, ככל שאלה משולבות בדיווחים על ישראל ועל העימות הישראלי־פלשתיני.

לאחרונה גייס העיתון הניו־יורקי למשרדו בירושלים את העיתונאית רג'ה עבדולרחים, שתסקר את הסכסוך הישראלי־פלשתיני. ב"דיווח הוגן" בדקו וגילו כיצד סיקרה אותו בעבר עבדולרחים, עת כתבה לעיתון של אוניברסיטת פלורידה, שבה למדה עיתונאות. מתברר שהיא נהגה להאשים את ישראל באחריות לפיגועי הטרור שבוצעו בידי הפלשתינים.

כך, למשל, בכותרת של אחד מדיווחיה נאמר: "פלשתינים נאלצים לבצע פיגועים". בטקסט עצמו היא קובעת כי אין להטיל את האחריות לפיגועים על "קבוצה פלשתינית, מיליטנטית", אלא זוקרת אצבע מאשימה רק כלפי ישראל וצה"ל.

והנה ציטוט נוסף: "מאז הכיבוש ב־1948, ישראל הרגה פלשתינים". לשיטתה, ישראל לא הוקמה כמדינה ב־1948, אלא הוקם גוף כובש שלידתו ב־1948. היא גם טענה כי תהא זו טעות להגדיר את חיזבאללה כתנועה פונדמנטליסטית. לפי "דיווח הוגן", היו בדיווחיה הגדרות מגמתיות רבות, והאשמת נפגעי הטרור היא רק אחת מהן.

בה בעת, יש לציין כי לעבדולרחים ניסיון עיתונאי עשיר. על סיקור מלחמת האזרחים בסוריה קיבלה את "פרס פוליצר" היוקרתי. ייתכן שהגדרותיה המוטות הנוגעות לישראל אפיינו את דיווחיה בראשית הקריירה, ויש לקוות כי החל מסוף חודש זה לא ייכללו עוד מושגים מוטים וסילופים בסיקוריה את הסכסוך הישראלי־פלשתיני.

חובתם של עורכי העיתון החשוב לבחון את לשון המושגים הנכללים בסיקור הסכסוך. עיתון זכאי להביע את עמדותיו, בתנאי שאלה נשענות על מידע בדוק. יש לקוות שרג'ה עבדולרחים לא תעתיק את דעותיה שביטאה בפלורידה לדפי המעסיק החדש.

ביקשנו את תגובת העיתון לנאמר כאן, אך ראש המשרד בחר לא להגיב.