הנרצחים הם לא הקורבנות היחידים

בעבר זו היתה שגרת סוף השבוע של צוות מחלקת הטראומה והרפואה הדחופה ברמב"ם בחיפה: המתנה להגעתם של כמה פצועים בודדים מהחברה הערבית - מירי, מדקירות או מקטטות. אבל בשנים האחרונות זו שגרה יומיומית, כאשר פצועי ירי ברמות שונות מגיעים במשך השבוע, לפעמים אפילו בשעות הבוקר ולא רק בלילה.

הכותרות מבליטות את 106 הנרצחים במגזר מתחילת השנה ובצדק רב, והדיונים בקרב מקבלי ההחלטות והגופים הנוגעים בדבר מתמקדים בעיקר במספר המבהיל והמפחיד. אבל כמעט - אם בכלל - לא מדברים על הפצועים, שנשארים עלומי שם וזהות, אך ממשיכים שנים עם טראומה, סבל ושיקום רפואי ארוך טווח במקרה הטוב, ועם נכות פיזית ונפשית גדולה להם ולבני משפחותיהם, במקרה הפחות טוב.

על פי נתונים של מחלקת הטראומה ברמב"ם, באוקטובר האחרון לבדו הגיעו 52 צעירים ערבים פצועי ירי במצבים שונים, וככלל קיימת עלייה מפחידה של 172 אחוזים בטיפול באירועי ירי השנה לעומת השנה שעברה. מתחילת 2021 הגיעו לרמב"ם 148 פצועים, ורבים אחרים מגיעים לבתי חולים נוספים כמו המרכז הרפואי לגליל בנהריה, שלושת בתי החולים בנצרת ובית החולים הלל יפה בחדרה. ועוד לא דיברנו על הפצועים מהנגב, וגם לא על הערים המעורבות באזור המרכז. אם נחשב בחישוב מינימלי, על פי הנתונים הבסיסיים, נגיע כמעט בוודאות ליותר מ־200 פצועי ירי בחודש שעבר בכל החברה הערבית.

כל פצוע כתוצאה מירי, שמאבד חלק מכשירותו לתפקד ולעבוד, למעשה הופך לנטל על המדינה - עלינו, משלמי המסים. הוא נזקק לסיוע מהביטוח הלאומי, אולי אפילו לרכב לניידות, לטיפול מיוחד ממחלקת הרווחה ביישוב שלו. יתר על כן, בני משפחתו הופכים גם הם לנזקקים, שלא לדבר על הטראומה הנפשית שאירוע כזה יכול להותיר אצל הקורבן ומשפחתו.

חלק ממאמצי הממשלה וזרועות אכיפת החוק, הוא שינוי החקיקה בכנסת להחמרת העונשים, כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית. אך יש להביא בחשבון בשינוי החקיקה גם חקיקה מיוחדת נגד מי שעמד מאחורי ביצוע ירי לעבר אדם, ולא מספיק קנס כספי. יש מקום לשקול להטיל עליו את כל הוצאות הטיפול הרפואי והנזקים הישירים והעקיפים אם יורשע, ויותר מכך - יש מקום שהמדינה היא זו שתהיה אחראית לגביית הכספים ממנו בכל דרך ובכל אמצעי חוקי שיעמוד לרשותה.

לא ייתכן שבעיר כמו טמרה שבגליל, אירועי הירי מתרחשים ביום יותר מאשר בלילה, ולאורך כל השבוע. דיווחי המשטרה עוסקים בירי על בני אדם או על עסקים בעיר, והעולם כמנהגו נוהג. השבוע, במהלך יום ראשון, אירוע ירי אחד רדף אחר בהפרשים של שעה ושעתיים, והשאלה הראשונה והעיקרית והחשובה ביותר היא לא איפה המשטרה, אלא איפה מודיעין המשטרה, שעליו לדעת ולצפות אירועים כאלה מראש.