ב־2018 התחוללה מהפכה. נתוני משרד החינוך הראו שתלמידי רמת השרון זכו לתעודת בגרות מצטיינת פי 50 (!) יותר מתלמידי שדרות, רהט ואופקים. הממשלה התכנסה לדיון חירום, ובסיומו הכריזו ראש הממשלה ושר החינוך על תוכנית עשור לצמצום פערים. תוכנית לתקצוב מורים ובתי ספר בפריפריות יצאה לדרך, ועכשיו רואים תוצאות.
נשמע הגיוני? אכן, אלא שחוץ מהנתונים הכל בדיה. אף אחד לא התכנס, איש לא קיבל אחריות, והפערים רק גדלו. זו הירושה של ממשלות נתניהו ואלו שלפניהן. האם כל זה מאחורינו?
התשובה היא - לא ברור. כמו בסיפור הזה על הפרפר שביד המלך, הבחירה בידי "קואליציית השינוי". ברצותה תמית את הסיכוי לשינוי, וברצונה תחיה אותו. עכשיו, רגע אחרי אישור התקציב, המבחן מגיע לשלב הקריטי.
קואליציית השינוי חבה חוב ערכי, אך גם פוליטי, לפריפריות החברתיות. הייאוש והניכור מהמערכת שלא רואה אותנו ממטר הביאו לנתוני הצבעה נמוכים במיוחד במעוזי הליכוד ולאפשרות שנפתחה להקמת ממשלה חדשה. את החוב הזה לא יחזירו סיסמאות על "תקציב חברתי", ואפילו לא פעולות חיוביות של משרד ממשלתי כזה או אחר. הפריפריות זקוקות למהפכה של ממש בחשיבה, בתכנון, ובעיקר בביצוע של מדיניות ממשלתית משפיעה. כעת יש הזמן לתכנן ולבצע את המהפכה. לא לטובת ילדי הפריפריות בלבד, אלא בעיקר בשביל החברה כולה, שזקוקה להם כמנוע הצמיחה והשגשוג הבא שלנו.
איך המהפכה הזו תיראה? בניית תוכנית לשוויון הזדמנויות בחינוך, שתכלול הוספה והסטה של משאבים לטובת הפריפריות: תמריצים למורים, פתיחת מגמות חדשות לבגרות, השקעה בציוד ובשיעורי עזר, מענקים ישירים לילדים לטובת ארוחות חמות, חוגים איכותיים והוראה משמעותית - והכל בחינוך חינם ללא קריצות; קידום מאבק בעוני, בתפיסת תוכנית אללוף שיזם מאיר כהן שר הרווחה בקדנציה הראשונה שלו במשרד ב־2014; מענה כלל מערכתי בדיור (כולל הדיור הציבורי, הזקוק לעשרות אלפי יחידות), בתעסוקה (דגש על הכשרות איכותיות), בחינוך, בתרבות וברווחה.
וזה רק קצה הקרחון. תואר ראשון חינם לבנות ולבני הפריפריות; רפואה ציבורית אמיתית, שתכסח את השוק המשגשג של הביטוחים הפרטיים; איחוד ערי פיתוח ומועצות אזוריות, ליצירת שותפות וחיסול התחרות ההרסנית; ואפילו בחירות אזוריות, כפי שמקובל בכל הדמוקרטיות המערביות.
זו החובה של קואליציית השינוי. יש את הכוח הפוליטי והזמן לעשות את הדבר הנכון. זה גם האינטרס הפוליטי של מי שחייבים להבין שבפריפריות יוכרעו הבחירות הבאות וגם אלו שאחריהן, וחייבים לייצר תהליך ניתוק בין הזהות ההרסנית של הפריפריות עם הליכוד שגדלתי בו והסתאב לחלוטין. אין זמן טוב יותר לחולל את המהפכה הזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו