לא להתמכר לסטטוס קוו

לא תהיה שנת חורף. המומחים יודעים להסביר לנו כי לאחר שאושר תקציב המדינה, תוכל הממשלה לשוט על מי מנוחות, עד להעברת התקציב הבא. אני מקווה מאוד שלא זאת תהא התמונה. המחשבה שאפשר לקיים סטטוס קוו מדיני, לא להיפגש עם הפרטנרים הפלשתינים, ולהמשיך ב"מפעל" ההתנחלויות, היתה אולי ניתנת לבליעה עד להצבעה על התקציב, אולם לאחריה יהיה הכרח לייצר הבנה שונה בין חלקיה השונים מאוד של הקואליציה.

קיימות שתי אפשרויות עיקריות לבניית המכנה המשותף לאחר אישור התקציב. האחת היא לחדול מכל מעשה מדיני ולהפסיק את ההתנחלויות באופן מוחלט, כולל לצורך ריבוי טבעי. האופציה השנייה היא לקיים שיחות עם הנשיא מחמוד עבאס והנהגת אש"ף, ולדבר על אופציות שונות, מקונפדרציה ישראלית־פלשתינית בכל שטח ארץ ישראל, ועד הסדרי ביניים, ומימוש התחייבויותיה הבלתי ממומשות של ישראל להיערכות מחדש בגדה המערבית, תוך בנייה מוגבלת באזור C.

מצב שבו ה"קונצנזוס" מסתפק באי־הידברות בדרג הבכיר ביותר, ובבניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות, אינו בגדר הבנה בת־קיימא. מפלגות השמאל הציוני לא יוכלו להשלים עם המדיניות הנוכחית של רה"מ העוצם את עיניו והמקווה כי העולם אינו רואה אותו, וכי הבעיה הדמוגרפית תיפתר, אולי, במועד אחר.

זה מגיע אלינו. טראמפ, כנראה, עדיין לא הבין כי בעיית התחממות כדור הארץ איננה קשר של הליברלים האמריקנים נגדו, אלא תופעה אמיתית, אבל רבים אחרים מבינים כבר שזה מתקרב אל כל אחד מאיתנו, ושמוכרחים לעשות משהו.

בוועידה בגלזגו אפשר היה לפגוש מנהיגים מודאגים מהתחממות כדור הארץ, מן הקרחונים ההופכים למים, מן השיטפונות ומן ההיעלמות הצפויה לכמה מן האזורים הנמוכים בעולם. הם מבינים כי התופעה הגיעה לפתחם, בין שהגורם לכך הוא אנושי ובין שלא. הם מבינים שדיבור על פעילות שתיעשה בעוד 30 שנה אינו רלוונטי. שהדברים חייבים להתרחש מייד, בשיתוף פעולה מלא בין כולם.

מאה שנה לחולצות החומות. ב־4 בנובמבר 1921 הוקמה "מחלקת ההתעמלות והספורט" של המפלגה הנאצית בגרמניה. רוב חבריה היו חיילים משוחררים אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה, שלא הצליחו למצוא עבודה, ואשר חלקם השתלבו בעולם הפשע. עיסוקם העיקרי היה להשבית שמחות: הם הגיעו לאירועים רבי משתתפים, התפרעו, היכו, צווחו, והצליחו לפזרם.

היה זה הרמן גרינג שעמד בראשם, העניק להם שם יוקרתי - שטורמאבטיילונג (פלוגות הסער) של המפלגה הנאצית - וקנה להם עודפי ייצור של חולצות חומות (שנותרו במחסני הממשלה לאחר שהמושבות באפריקה אבדו לגרמניה, והחיילים שאמורים היו לצאת לשם וללבוש את החולצות הללו, נשארו בגרמניה). המושג "חולצות חומות" הפך סמל לארגונים פשיסטיים באירופה ומחוצה לה.

בסוף 1933 מנתה חבורת הבריונים הזו שלושה מיליון איש, אבל בהמשך בשל השתתפות מנהיגיהם בניסיון הפיכה נגד היטלר, נתלו המנהיגים ופוזר הארגון. החולצות נשארו כמזכרת עוון, לקלות הבלתי נסבלת שבה עלולה אומה תרבותית ומשכילה להשתגע.