"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקול ענות חלושה

הערות או נזיפות של שופטים לא מרמזות לתוכן הצפוי של פסק דין בתיקי נתניהו • אבל עד הקראת ההחלטה, חייבת התקשורת לחזור לדווח על הנעשה במשפט

,עודכן
0השמעה
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, באפריל, צילום: אורן בן חקון

מי אינו מכיר את החידה רבת השנים המופיעה מדי שבוע - "הציור השבועי לילד" - ובה מסתתר כדור, פרח, כלב או הילד דני בתוך איור בין עצמים רבים אחרים? כעת, ברוח ימים אלו, נותרה חידה דומה בצורתה, גם אם לא בתוכנה.

הקוראים מתבקשים לאתר בסבך המצויר שלנו לאן נעלם משפטו של ח"כ נתניהו. הייתכן? מתנהל לו משפט נגד מי שהיה ראש הממשלה, כשהתביעה מאשימה אותו בשורת סעיפי אישום חמורים. ובכל זאת, אמצעי התקשורת שייחלו ממש להעמדתו לדין של נתניהו, בעידודן של הפגנות שייחלו להרשעתו ולהורדתו מכס ראש הממשלה, התעטפו בשתיקה. ליתר דיוק, בהעלמת המשפט המתנהל מעיני ומאוזני הציבור (אם כי בימים אלה מתפרסמים דיווחים על נסיבות פיטוריו של אבי ברגר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת).

משפט נתניהו עמד בלב מערכות התעמולה של ימי בחירות. אך אם תפקיד אמצעי התקשורת הוא לשרת את הציבור, כי אז אין ברירה אלא לקבוע, ובצער: התקשורת מועלת בתפקידה. התקשורת אמורה לחשוף, לחדור לפינות נסתרות, לא ידועות, בחיי היומיום. אבל כך בדיוק לא נוהגת התקשורת בישראל בתקופה שבה מתנהל משפט נגד ראש ממשלה לשעבר. בניגוד לאמירות חלולות שלפיהן התקשורת צייתנית ומשלימה עם אווירה מאיימת שיוצר השלטון, האמת היא שאין גורם שלטוני הגורם לכך שהמשפט מתנהל, כאילו, בדלתיים סגורות. ראוי להזכיר כי בעבר, אף לפני פתיחת המשפט, הושמעה הסברה שנתניהו כבר הורשע הרשעה של בית דין שדה, בית הדין של התקשורת. אמירה ברוח זו אמרה המשפטנית פרופ' רות גביזון ז"ל, כלת פרס ישראל. בשלב זה של הדיון המשפטי, עדיין מתנהלת עדותם של עדי התביעה. הרי התביעה מבקשת להוכיח כי נתניהו קיבל שוחד, בצורת דיווחים מחמיאים של אמצעי תקשורת. אחת הסברות המנמקות את פשר השתיקה, או ההשתקה של דיווחי התקשורת על המשפט, היא כי סעיף השוחד בכתב האשמה עומד לקרוס, להתבטל.

כמה פרשנים אמנם הדגישו את חומרת הראיות נגד הנאשם, העומדות לרשות התביעה. רווחה הנימה בדברי כמה פרשנים כי אין ספק שנתניהו יורשע. האם חוששים הפרשנים כי התחזיות עומדות להתבדות?מדי פעם אפשר היה לקלוט כי השופטים היושבים בדין מפנים הערות לתביעה, שמהן עלול היה להשתמע כי התיק לא הוכן כראוי. הערות אלו יצרו את הרושם כי סעיף השוחד עומד לקרוס, להימחק, נשען על יסודות רופפים.

אין ביכולתנו, ללא השכלה בתחום, לבטא עמדה מושכלת כי אכן כך הדבר. למדנו כי הערות או נזיפות של שופטים, לא מרמזות לתוכן הצפוי של פסק דין. יש להמתין בסבלנות, אבל עד הקראת פסק הדין, חייבת התקשורת למלא את החלל שנוצר עקב היעדרות הדיווחים מסדר היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר