בקול ענות חלושה

מי אינו מכיר את החידה רבת השנים המופיעה מדי שבוע - "הציור השבועי לילד" - ובה מסתתר כדור, פרח, כלב או הילד דני בתוך איור בין עצמים רבים אחרים? כעת, ברוח ימים אלו, נותרה חידה דומה בצורתה, גם אם לא בתוכנה.

הקוראים מתבקשים לאתר בסבך המצויר שלנו לאן נעלם משפטו של ח"כ נתניהו. הייתכן? מתנהל לו משפט נגד מי שהיה ראש הממשלה, כשהתביעה מאשימה אותו בשורת סעיפי אישום חמורים. ובכל זאת, אמצעי התקשורת שייחלו ממש להעמדתו לדין של נתניהו, בעידודן של הפגנות שייחלו להרשעתו ולהורדתו מכס ראש הממשלה, התעטפו בשתיקה. ליתר דיוק, בהעלמת המשפט המתנהל מעיני ומאוזני הציבור (אם כי בימים אלה מתפרסמים דיווחים על נסיבות פיטוריו של אבי ברגר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת).

משפט נתניהו עמד בלב מערכות התעמולה של ימי בחירות. אך אם תפקיד אמצעי התקשורת הוא לשרת את הציבור, כי אז אין ברירה אלא לקבוע, ובצער: התקשורת מועלת בתפקידה. התקשורת אמורה לחשוף, לחדור לפינות נסתרות, לא ידועות, בחיי היומיום. אבל כך בדיוק לא נוהגת התקשורת בישראל בתקופה שבה מתנהל משפט נגד ראש ממשלה לשעבר. בניגוד לאמירות חלולות שלפיהן התקשורת צייתנית ומשלימה עם אווירה מאיימת שיוצר השלטון, האמת היא שאין גורם שלטוני הגורם לכך שהמשפט מתנהל, כאילו, בדלתיים סגורות. ראוי להזכיר כי בעבר, אף לפני פתיחת המשפט, הושמעה הסברה שנתניהו כבר הורשע הרשעה של בית דין שדה, בית הדין של התקשורת. אמירה ברוח זו אמרה המשפטנית פרופ' רות גביזון ז"ל, כלת פרס ישראל. בשלב זה של הדיון המשפטי, עדיין מתנהלת עדותם של עדי התביעה. הרי התביעה מבקשת להוכיח כי נתניהו קיבל שוחד, בצורת דיווחים מחמיאים של אמצעי תקשורת. אחת הסברות המנמקות את פשר השתיקה, או ההשתקה של דיווחי התקשורת על המשפט, היא כי סעיף השוחד בכתב האשמה עומד לקרוס, להתבטל.

כמה פרשנים אמנם הדגישו את חומרת הראיות נגד הנאשם, העומדות לרשות התביעה. רווחה הנימה בדברי כמה פרשנים כי אין ספק שנתניהו יורשע. האם חוששים הפרשנים כי התחזיות עומדות להתבדות?מדי פעם אפשר היה לקלוט כי השופטים היושבים בדין מפנים הערות לתביעה, שמהן עלול היה להשתמע כי התיק לא הוכן כראוי. הערות אלו יצרו את הרושם כי סעיף השוחד עומד לקרוס, להימחק, נשען על יסודות רופפים.

אין ביכולתנו, ללא השכלה בתחום, לבטא עמדה מושכלת כי אכן כך הדבר. למדנו כי הערות או נזיפות של שופטים, לא מרמזות לתוכן הצפוי של פסק דין. יש להמתין בסבלנות, אבל עד הקראת פסק הדין, חייבת התקשורת למלא את החלל שנוצר עקב היעדרות הדיווחים מסדר היום.