לעמוד על שלה? לימינה נוח לוותר

העברת תקציב המדינה, שנערכה במהלך הלילה, מבטיחה הלכה למעשה את כניסתו של יאיר לפיד לבלפור, הן בגלל הרוטציה והן בגלל הסעיף שעליו חתמה ימינה, הקובע שאם הממשלה נופלת בצורה זו או אחרת - הוא מתמנה לראש ממשלת המעבר.

ברור למה התעקש לפיד להכניס סעיף כזה להסכם הקואליציוני. השאלה המעניינת היא למה רה"מ נפתלי בנט הסכים לכך. הרי בידיו היה כוח משמעותי מספיק כדי לסרב, או לפחות לחתום על הישגים נוספים בתמורה, שכן לפיד ידע שלא בטוח שתהיה לו הזדמנות נוספת כה גדולה. התשובה פשוטה: בימינה ויתרו רשמית על האידיאולוגיה הימנית, והם מכוונים הלאה למחוזות מצביעי המרכז או להשתלבות במפלגת מרכז.

רמזים לכך צצים גם בהצבעת התקציב הנוכחית: הכתבת יערה שפירא חשפה השבוע שכחלק מהכוננות האדומה, שעליה הכריזה הקואליציה כדי לסכל כל מהלך שעלול לפגוע בהעברת התקציב, סומנו מראש ח"כים "בעייתיים" - חברי הרשימה המשותפת - שעלולים לערום קשיים ברגע האחרון. ל"בעייתיים" הוכן תיק מקרים ותגובות מיוחד, עם צ'ופרים תקציביים שמותאם להם אישית, שאותו יקבלו אם יחליטו לעשות שרירים.

בקיצור, כל אחד מחברי המשותפת משמש כרגע חוט המפריד בין תקציב חדש ושמפניות בלשכת לפיד, לבין סטירת לחי מצלצלת במיוחד. כל אחד מהם ידרוש וגם יקבל הכל. זה יקרה במחטף, בדקה ה־95, וכנראה בלי רעש תקשורתי. 53 המיליארד השערורייתיים לעבאס? זו רק ההתחלה.

בימינה משתמשים בתירוץ הקבוע: "כולם מוותרים כדי שהממשלה לא תיפול". אלא שאחרי הקפאת בנייה מוחלטת (וסליחה על ההתעלמות מהספין האחרון), הישענות על תומכי מחבלים, ביטול חוק ההגירה ובעצם כל חוק שרק מריח כימין - כולם מבינים שאנשי ימינה הם היחידים שמוותרים. על הכל. במצב הנוכחי - מפלגה נטולת בייס שלא עוברת את אחוז החסימה - אפשר להבין את החשש. אך מדובר בספין, ובימינה יודעים זאת. כל אחת מהמפלגות בקואליציה חוששת מבחירות לא פחות מימינה.

תחשבו: האם מישהו חושב שיאיר גולן, למשל, ירצה לחזור לנישת נציג הקצה השמאלי בתוכניות הבוקר, כשהוא יכול להמשיך לכהן באותה משבצת בתור סגן שר על כיסא נוח? ומה יעשו דמויות קצה מביכות אף יותר, כמו נעמה לזימי בואכה מוסי רז?

איילת שקד היתה יכולה לתמוך בחוק ההגירה, שהיא כתבה בעצמה, במקום להתרוצץ בין ח"כים כדי לוודא שהוא ייפול; במקום לחסל אותו, רה"מ בנט היה יכול להורות על תמיכה בחוק לשלילת אזרחות ממחבלים, ועוד. "מה לעשות, יש לנו גבולות ברורים", הם היו אומרים תוך מבט לאקדח שעל השולחן, "לא מתאים? נצא לבחירות". ספוילר: החוקים היו עוברים, והממשלה לא היתה נופלת. ימינה, שחקנית פוליטית ערמומית וחכמה, ידעה זאת. למרות זאת, הם החליטו לוותר על הכל.

"היום 104 שנים להצהרת בלפור הארורה", הכריז ח"כ אוסאמה סעדי מהמשותפת מעל דוכן הכנסת ביום שלישי, ועורר מיני־סערה. במקום לדרוש התנצלות או לפחות להגיב, נותר רק לנחש מהי "חבילת הצ'ופרים" שימינה הכינו לסעדי כדי לוודא הצבעה. ככה זה כשכבר רשמית אין אידיאולוגיה - נשארו הניחושים.