זְמַן מָעֳרָךְ בַּפְּקָק

כָּל נַהָג וְנַהֶגֶת חוֹוִים עַל בְּשָׂרָם
בְּכָל בֹּקֶר יוֹתֵר, מִשָּׁנָה לְשָׁנָה
אֵיךְ הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר כְּבָר הָפַךְ עֲבוּרָם
לְמַסָּע מְפָרֵךְ, גֵּיהִנּוֹם מְמֻנָּע.

אַחֲרֵי הַסְּגָרִים וּשְׁתִיקַת הַכְּבִישִׁים,
כְּשֶׁהַכֹּל נֶעֱצַר וְאֻתְחַל מֵחָדָשׁ,
יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁבְּאֹפֶן בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁי
הַפְּקָקִים הֵם עַכְשָׁו קָטַסְטְרוֹפָה מַמָּשׁ.

זֶה חוֹצֶה יִשְׂרָאֵל בְּכָל כְּבִישׁ וּמַסְלוּל,
שַׁיָּרוֹת מְבַקְּשׁוֹת כְּבָר לִפְרֹץ אֶל הָעִיר,
גַּם פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת חַסְרֵי הַחִשְׁמוּל
אֵין בָּהֶם חֲלוּפָה לַמַּצָּב הַמַּחְמִיר.
שׁוּב הַזְּמַן מָעֳרָךְ לוֹ בַּפְּקָק שֶׁל הַוֵּויְז
בְּדַקּוֹת, בְּתוֹחֶלֶת חַיִּים, בְּדִקְלוּם,
מָעֳרָךְ, מָאֳרָךְ, מְאַלְתֵּר כְּמוֹ בְּגֶ'ז,
בְּלִי תִּקְוָה, בְּלִי חֲלוֹם, בְּנָתִיב לְלֹא כְלוּם.

כְּבָר שָׁנִים מְדַבְּרִים עַל מַצַּב הַכְּבִישִׁים,
סוֹלְלִים וְחוֹפְרִים, מַנִּיחִים עוֹד גָּדֵר.
"זֶה יִקְרֶה אוֹטוֹטוֹ, יֵשׁ חָזוֹן לְהַגְשִׁים"
מַבְטִיחִים, וּבֵינְתַיִם זֶה רַק מִדַּרְדֵּר.

הֶחָזוֹן מִתְרַחֵק, הַהִיסְטוֹרְיָה עֵדָה,
לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה (וְזוֹ לֹא אַגָּדָה)
מֵחֲדֵרָה לִגְדֵרָה גָּמָל מְאֻמָּן
אֶת הַדֶּרֶךְ עָשָׂה רַק בִּשְׁלִישׁ מֵהַזְּמַן.