אל תפחדו, "תעלול או ממתק" זה רק משחק

לילדים המחופשים שדפקו על דלת ביתנו במרילנד כדי לקבל ממתקים אין מושג מה עומד מאחורי חג ליל כל הקדושים (האלווין). מבחינתם לא מדובר בחג שמתכתב עם מסורות פגאניות, הקדושים לא מעניינים אותם, שורשי החג מבחינתם הם מקסימום עוד תת־ערך בוויקיפדיה. מי מהם שלומד בבית ספר ציבורי גם לא ייחשף למשמעות האמיתית של האלווין, כי מערכת החינוך הציבורית לא מלמדת שום דבר שיש לו קשר לדת. מבחינתם התחפושות והממתקים מנותקים מכל קונטקסט.

קרנבל. זה האלווין. פרצופים מחייכים ואיפור ושקים מלאי סוכר מעובד וחיתוכים של דלעת ומרתון סרטי אימה בטלוויזיה. לא דת, רק כיף גדול ועיניים פעורות לרווחה עם ניצוץ של אושר, כשקערת הממתקים מושטת והמשפט "קחו יותר מאחד, זה בסדר" נאמר.

גם בישראל "גילו" את החג, ובמקומות שונים התחילו לקיים את "מצוותיו": קבוצות ילדים מתארגנות יחד לאסוף ממתקים ומתלבשות בתלבושות זומבים. כמו בסילבסטר, הישראלים אימצו את הסממנים החיצוניים והפכו את הערב לערב של כיף. מובן שיש מי שזה מפריע לו, כי איך ייתכן, רחמנא ליצלן, חג של גויים במדינה יהודית.

נדמה כי כל "יבוא" של משהו מבחוץ עלול לערער את יסודותיה הערכיים והמוסריים של מדינת ישראל. פעם אלה היו הביטלס, היום אלו דלועים מחייכות ומוארות. אלפיים שנה שמרנו על היהדות, ומה יהיה השלב הבא אחרי איסוף ערימות של שוקולדים - התבוללות?

אבל כך בדיוק התייחסו לעולים מברית המועצות לשעבר, כשהביאו איתם את מסורת עץ האשוח, היולוצ'קה. במקום להבין שאנשים חוגגים משהו משפחתי, יפה, שמח וכיפי, הממסד הדתי התייחס לחוגגים בזלזול, בבוז ובחשדנות. לא, העץ לא עושה אנשים פחות יהודיים, ולא גורע כהוא זה מיופיו וממשמעותו של חג החנוכה שחל באותה עת. כי חג יכול להיות תרבותי, הוא לא חייב להיות בעל משמעות דתית - וזה בדיוק מה שקורה עם האלווין.

לכל תרבות יש מאפיינים חיצוניים, וחלק מהם הפכו סמלים פופולריים. החנוכייה הפכה לסמל של חנוכה, אבל היי, היא לא נמצאת בסיפור המקורי של החג. ישו נולד בכריסמס, אבל המתנות מתחת לעץ הן לא חלק מסיפור הולדתו. אימוץ הסמלים לא קשור בשום אופן להמרת דת או לוויתור על ייחודיות, להפך. לדעת ליהנות מהיופי של מה שיש לאחרים להציע ועדיין להישאר אתה עצמך - זה כוח גדול.

ישראל היא מדינה יהודית, אי אפשר לפספס את זה. היהדות נוכחת כל הזמן, היא חלק בלתי נפרד מהמקום, מאמונתו, וכן, גם מתרבותו. אין מה לפחד שבעקבות אימוץ של סממן תרבותי זר כזה או אחר זה ישתנה. אף אחד מהילדים היהודים שחגגו האלווין לא יתבולל בעקבות ערימות הסוכריות והוופלים שאסף. מקסימום הוא יתעורר בבוקר עם כאב בטן.