"תמונת הניצחון" הוא שמו של סרט דרמטי, שהייתי מהממתינים, אף בקוצר רוח, לצפייה בו. עניינו של הסרט, בבימויו של אבי נשר: הקרב האבוד של חברי קיבוץ ניצנים בדרום מול הכוח הצבאי המצרי במלחמת העצמאות.
על קורות הקרב למדתי רבות. הגעתי להקרנה בעודי מצויד בידע על פרשת ניצנים, ידע שאינו נחלתם של רוב הצופים. ואותי, לפחות, הבמאי הפתיע: בעת הצפייה המתנתי עד שיגיע תור הצגתו בסרט של פשע המלחמה לכאורה, המבוצע על ידי קומץ מגיני ניצנים, ביתם. ומעמד קולנועי כזה - איננו! תקוותי נכזבה. יש לקוות כי השמטה זו של פשע מוסרי ישראלי, כלשהו, דמיוני, במהלך הקרב, לא תפגע בסיכוייו של הסרט לזכות בהוקרה בפסטיבלים של ונציה או ברלין.
הבמאי נשר אמנם כלל בעלילה כמה רמזים לפרשה האומללה של גבורת הלוחמים. אבל רק מעטים מקרבנו מודעים לעובדה כי מח"ט גבעתי, שמעון אבידן, פרסם דף קרבי שהשפיל את לוחמי ניצנים על כי בחרו, נאלצו, ליפול בשבי.
עוד רמז עובדתי: הטפתו של המשורר אבא קובנר, קצין החינוך של גבעתי, כי לא תיתכן הליכה בשבי, יהא אשר יהא. בסרט גם נרמזת הסברה כי לוחמי ניצנים לא נסתייעו בתגבורת כי הופלו לרעה. הסיבה: היותם חברי תנועת העובד הציוני ולא חניכי השומר הצעיר, כמו קיבוצים אחרים באזור. במהלך הלבטים שבהם אולי התחבט הבמאי, נפלה החלטתו להקריב את שרשרת העובדות ובמקומן לנצל את הזמן למען תיאור אנושי, שובה לב, של קומץ לוחמים.
הגבורה בסרט זוכה ליותר מאשר רמז: מירה, אם ולוחמת בין לוחמים גברים, מסרבת להתפנות בטרם ייפול הקיבוץ לנוכח השריון המצרי, העודף. היא מוסרת את דני, תינוקה, לידי המתפנים מן הקיבוץ, בטרם ייהפך ביתם לעיי חורבות. וגם בטרם ייהפך ל"תמונת הניצחון", משאת נפשם של הגנרלים המצרים שפעלו בהשראת המלך פארוק, המגוחך.
ובכן, אפשר להתרשם כי נשר הרחיק עצמו מאופנת התקינות הפוליטית, וגם כאשר בחר בנושא שעניינו הגנת הלוחמים על ביתם, נמנע מתיאור דרמטי, דמיוני, של פשע מלחמה דמיוני, שלא בוצע!
וגם חולפת המחשבה: הרי חיי הישראלים עמוסים בדרמות, בטרגדיות, בניצחונות או בתבוסות. זאת לעומת נטייה אמנותית, דרמטית, שנועדה להבליט בסרטים את אי־המוסריות, כביכול, של האוכלוסייה היהודית הלוחמת על קיומה הפיזי. וזו אינה חלילה קריאה לצנזורה, אלא אזכור קיומו של מצע עובדתי שיכול לשמש כר פורה לבימוי סרטים, דוגמת רוח "תמונת הניצחון". גם זה עשוי להיות תרומה להעשרת המחשבה, הידע ואף ההנאה מכמה סרטים ישראליים שאולי עוד יופקו בעתיד. ודני? התינוק שהתייתם מאמו שנפלה בקרב? הוא בגר ונמצא עימנו, דני בן ארי שמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו