קמפיין הגעוואלד עלול להתגלות כחרב פיפיות

קשה שלא להבחין בפער הקיים בין ההערכות בתקשורת, וכן באופוזיציה, לגבי יכולתה של הקואליציה להעביר את התקציב בקלות יחסית, לבין הפאניקה שמקרינה הממשלה באשר ליכולת זו והספק שהיא נוטעת בקרב מרכיביה בתקופה האחרונה.

אם אכן קיים ספק כזה, מעיד הדבר יותר מכל בראש ובראשונה מה מידת שבריריותה של הממשלה כפי שהיא משתקפת בעיני ראשיה. מה יעזרו גיבושונים והצהרות נמלצות על כך ש"אנחנו ממשלה אחרת" כפי שאמר בנט, אם הוא עצמו ושאר קברניטיה לא מאמינים אפילו לעצמם וליכולתם לצלוח הצבעה חשובה בכנסת שגורלם תלוי בה?

אם התקציב ייפול, מה שלא נראה סביר כלל, תוכל הממשלה להאשים רק את עצמה. אם יהיה ח"כ או יותר שירימו את נס המרד ברגע האחרון, אפשר יהיה לקבוע כי מי שהעניק את הרוח הגבית לכך הם נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן עצמם, עם חוסר ביטחונם ותחושת הלחץ שהם מפזרים לכל עבר. כמו הכלב שמתחיל לרדוף אחרי מי שבורח ממנו, גם אם לא היתה לו שום כוונה כזאת.

מובן שיש גם אפשרות נוספת: שתחושת הספק מועצמת בכוונה כדי להדגיש את גודל ההצלחה לאחר מעשה. שיוכלו לטפוח איש לרעהו על השכם, וליצור רושם שאחרי שהקואליציה צלחה את המבחן - שום דבר, אפוא, כבר לא יוכל לה.

אלא שתוכנית זו, אם קיימת, עשויה להתגלות כחרב פיפיות. חברי הכנסת מהספסלים האחוריים, שרואים את ההתכתשויות בצמרת, משוכנעים כי אחרי התקציב אפשר יהיה להתיר כל רסן.שאין עוד צורך בדבק המלאכותי שמאחד את שורות הממשלה, ושמעתה אפשר לחזור להילחם על עקרונות שאופסנו בהקפאה עמוקה מאז כינונה.

מדינת ישראל זקוקה לתקציב כמעט שנתיים, מאז פג תוקפו של התקציב הקודם, אבל לא לתקציב הנוכחי המוצע; תקציב שמרכיב הכספים הפוליטיים הטמונים בו עצום ורב יותר מבכל תקציב שעבר לפניו, ושאזרחי ישראל ישלמו עליו טבין ותקילין. תקציב ללא היגיון פנימי ושכל גזירותיו נראות כמו תוכניות גחמניות שגיבשו כבר שנים באוצר, כאלה שלא הצליחו לשווק לשום ממשלה ושר אוצר עד שבאו אלה הנוכחיים.

כך זה נראה כאשר תושבי ישראל יתחילו לשלם על בקבוקי שתייה ביוקר, בטענה הזויה של שמירה על הבריאות, בעוד שאר המאכלים הבלתי בריאים - עוגות, ממתקים וחטיפים עתירי קלוריות - יימכרו במחיר שווה לכל נפש. או כאשר הממשלה שטוענת שהיא רוצה להפחית את השימוש ברכב פרטי באמצעות אגרת גודש ועליית תעריפי החניה, מעלה במקביל את תעריפי התחבורה הציבורית כדי שנעשיר את קופתה בכל דרך שבה נבחר לנוע.

לפחות את מס הנטפליקס לא הצדיקו בכך שהממשלה רוצה שאנשים יקומו מהכורסאות ויתחילו לעשות יותר ספורט, ואם זה לא היה על חשבוננו - זה גם היה יכול להיות מצחיק.