בפגישתו הראשונה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הצהיר ראש הממשלה נפתלי בנט שהוא מביא איתו "רוח חדשה, רוח של רצון טוב, רוח של תקווה". במילים אלו, ניסה בנט להבדיל את עצמו מקודמו לתפקיד, בנימין נתניהו, ולטעון שהוא היה יכול למנוע חלק מהמשברים שהיו בין ממשל אובאמה לבין מדינה ישראל. הוא, בנט, יעשה דברים בצורה אחרת.
אך במילים אלו, בנט גם סימן מדיניות שיכולה להיות מסוכנת. הרי מה בדיוק יהיה אחר? מה בדיוק לא היה טוב בהתנהגות של נתניהו? איך הוא היה מתנהג מול נשיא שכל כך עוין להתיישבות? ואם יהיו אי־הסכמות בין הממשל האמריקני הנוכחי לבין ממשלת ישראל, האם בנט יעדיף רוח טובה על עמידה על האינטרסים של מדינת ישראל?
את התשובות לנושאים האלו נגלה בקרוב, כשהאתגר הראשון בנושא הזה יהיה בנושא פתיחת הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים. פתיחת הקונסוליה - אם היא תקרה - תשים סימן שאלה בוהק על הריבונות של מדינת ישראל על ירושלים, עיר בירתנו הנצחית. היא תחיה את פתרון שתי מדינות לשני עמים עם חזון לבירה פלשתינית בירושלים. היא פוגעת באחד ההישגים המשמעותיים ביותר מעידן טראמפ: ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. אסור לתת לזה לקרות.
ממשל ביידן כבר הצהיר בזמן הבחירות שהוא ירצה לפתוח את הקונסוליה האמריקנית. מזכיר המדינה גם חזר על הדברים לפני שבוע, ולפי דיווחים גם אמר שאם צריך - הוא יכפה את עמדתו על ישראל. ממשלת ישראל, מצידה, מתנגדת. לפיד מתנגד כדי למנוע משבר קואליציוני, בזמן שבנט מתנגד מסיבות מהותיות.
בבית הלבן בוושינגטון, העמדה הרווחת היא שמייד אחרי העברת התקציב וחיזוק היסודות של הקואליציה הישראלית, הלחץ יתחיל. האמריקנים מבינים בפוליטיקה ישראלית. הם יודעים שכרגע בקואליציה של 61, כל קול חשוב, אך אחרי העברת התקציב צריך אי־אימון קונסטרוקטיבי וקשה יותר להפיל את הממשלה. הם כרגע יושבים בשקט, אבל מוכנים להעלות את הדרישות שלהם בקרוב.
לכן, המבחן של בנט יגיע בעוד כמה שבועות, והוא יצטרך להחליט: האם להעדיף את הרוח הטובה או את האינטרס הישראלי? האם יעדיף להיות אהוד בעיני הממשל האמריקני או למנוע פגיעה באינטרסים של מדינת ישראל? האם הוא יהיה מוכן לעמוד כחומה נגד לחצים גם במחיר של עימות מתוקשר מול הנשיא?
אם יתקפל בנושא הזה, זה לא רק יהיה פגיעה קשה בריבונות של מדינת ישראל על ירושלים. ההתקפלות שלו גם תסמן לאמריקנים שאין לו עמוד שדרה, ושהם יכולים דרך איום במשבר לדחוף את ממשלת ישראל לאן שרק ירצו. זו תהיה פתיחת הסכר שממנו יזרום מבול של בקשות כואבות מהאמריקנים. אם יעמוד ראש הממשלה כחומה גם במחיר של משבר מתוקשר, בנט אמנם לא יוכל להתגאות ברוח החדשה שהוא הביא ובידידות אישית עם נשיא ארה"ב, אך הוא יוכל להתגאות בעמידה איתנה על האינטרסים הישראליים.
ארה"ב היא בעלת הברית הקרובה ביותר שיש למדינת ישראל. הברית שלנו חשובה לישראל ברמה האסטרטגית העמוקה ביותר. אך הרצון לפתח ולהעמיק את הברית לא יכול לבוא על חשבון עמידה על האינטרס הישראלי. סירוב לפתיחת קונסוליה אמריקנית במזרח ירושלים לא יפגע בברית העמוקה וארוכת השנים. זו תהיה רק הפרעה קטנה בדרך. התקפלות של ממשלת ישראל מול האמריקנים תזמין עוד לחץ מדיני, ועוד פגיעה באינטרסים החיוניים שלנו, דבר שבטווח הארוך רק יפגע במרקם היחסים שבין המדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו