היהודי ה"צרפתי" יותר מהצרפתים

הם כולם בהלם. בתקשורת, במכוני הסקרים, ברשתות. וכמובן גם בקרב היריבים הפוליטיים העיקריים, עמנואל מקרון ומארין לה פן. העיתונאי אריק זמור, שטרם הצהיר רשמית על כוונתו לרוץ לנשיאות (הבחירות באפריל), מעורר התלהבות חסרת תקדים בקרב המצביעים הצרפתים. ספרו האחרון, "צרפת עוד לא אמרה את מילתה האחרונה", נמכר במאות אלפי עותקים. במפגשים הקהל צועק לו "הנשיא הבא!" בלהט שלא נצפה זה שנים. כל הופעה טלוויזיונית שלו שוברת שיאי רייטינג, ולאחרונה סקר מיקם אותו במקום השני אחרי הנשיא היוצא מקרון. כיצד קרה שאיש צנום בן 63 ממשפחה יהודית אלג'יראית שומרת מצוות מסעיר את צרפת?

זה שנים שזמור מצר על דעיכתה של הרפובליקה. ברב־מכר שחיבר ב־2014, "ההתאבדות הצרפתית", הוא תקף את ממשלות צרפת על כך שפתחו את שערי המדינה למיליוני מהגרים מוסלמים ולאוכלוסיות זרות, שלשיטתו מעלות את הפשיעה ברחובות ומדרדרות את האומה מבחינה כלכלית ותרבותית. זמור חוזר ומתריע על קיומן של מובלעות אסלאמיסטיות בפאתי הערים הגדולות, שבהן שולטים זה לצד זה סחר בסמים ואסלאם קיצוני. כדי למנוע מלחמת אזרחים, הוא דוגל בין השאר בסגירת גבולות מיידית ובגירוש מהגרים עבריינים.

עד לא מכבר, רעיונות אלו נשמעו רק מפי ז'אן־מארי לה פן ובתו מארין. זמור עקף אותם. "הוא יכול להעז הרבה יותר, מכיוון שהוא יהודי", העיר לאחרונה לה פן האב. כך, זמור לא היסס לקבוע שכל המהגרים הקטינים הם גנבים ורוצחים, להשוות בין ההגירה המוסלמית לכיבוש הנאצי, ולהציע לחייב מהגרים לקרוא לילדיהם בשמות צרפתיים מקוריים בלבד. וגולת הכותרת: זמור מגבה במידה רבה את משטר וישי, וטוען, בהסתמך על ההיסטוריון הצרפתי־ישראלי אלן מישל, שהגנרל אנרי פיליפ פטן הגן על היהודים הצרפתים בכך שמסר לגרמנים יהודים זרים בלבד.

מדוע מגן זמור על פטן וכיצד הפך לגיבור הימין הקיצוני? התשובה לשאלה נמצאת ככל הנראה בסיפורים של היהודים הספרדים, שהיגרו לצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה. רובם ממעמד נמוך, יהודי צפון אפריקה חוו הצלחה מסחררת בזכות החינוך הממלכתי האיכותי בצרפת וגישה להשכלה גבוהה חינמית, כולל בתי ספר גבוהים כמו המכון ללימודי מדינאות ("Sciences-Po"), שם רכש זמור הבן את השכלתו. צרפת פתחה בפניהם את שערי הרפואה, המשפט, התקשורת והתעשייה, כשבמקביל האנטישמיות הנוצרית הוותיקה דעכה עד שכמעט נעלמה. יהודים נעשו אינטלקטואלים נחשבים, עיתונאים משפיעים, אנשי עסקים מצליחים. זמור הוא תוצר מובהק של אותה תקופה, ומתוך הכרת תודה לרפובליקה, הפך יותר צרפתי מהצרפתים.

אך תור הזהב הזה הגיע לסיומו. היהודים הפכו מטרה מועדפת לאסלאם הקיצוני שבו נאבק זמור. הם גורשו משכונות רבות בשל האנטישמיות המוסלמית. וזו בדיוק הסיבה שרבים בקהילה היהודית תומכים בו, חרף הצדקתו את משטר וישי. זו גם הסיבה שראשי הקהילה מודאגים מאוד: "היהודי הקטן" שתוקף את האסלאם כבר מעורר שנאה רבה ברשתות החברתיות, וקיים חשש שניצחונו יביא למלחמת אזרחים של ממש; מלחמה שבה היהודים יהיו הקורבנות הראשונים.