לא זמן לבונד

יש מוצרים שירדו לעולם כשהם סובלים מיחסי ציבור גרועים: קרמבו, אוכל אשכנזי וסרטי פעולה מכל הזמנים. את האחרונים נהוג לראות כנטולי ערך קלורי של ממש, כמסטיקים לעיניים הנמדדים ביכולתם לסייע במכירת פופקורן במזנון הקולנוע. עם זאת, מיטיבי הראות (וחובבי הקרמבו) יודעים היטב כי סרט אקשן טוב הוא הרבה יותר מעוד שרשרת של מרדפים ופיצוצים. בדרכו הדינמית מהדהד סרט כזה דיונים נצחיים על טבעו המשתנה של הרוע ועל יכולתם של כוחות הטוב להביסו. סרטים טובים באמת יציפו גם שאלות חברתיות ומוסריות ויתהו על המחיר הכבד שגובה האלימות, מרכיב קריטי בסרטי פעולה, מכל הנוקטים אותה, בין שהם משתייכים לבני האור ובין שלבני החושך.

גם את הצלחתה יוצאת הדופן של סדרת הסרטים המוקדשת למעלליו של בונד, ג'יימס בונד, יש לתלות ביכולתה לספק לקהלה תשובות לשאלות ערכיות. במחצית השנייה של המאה הקודמת שיווקו בעוז סרטי הסדרה את הביטחון ביכולתה של בריטניה לשמש שחקן מרכזי במגרש הבינלאומי ואת האמונה התמימה כי יש בכוחו של האון הגברי להכריע כל זדון בינלאומי. חפים מכל יומרה ריאליסטית, סיפקו הסרטים לקהלם התרפקות מופרכת על עולם שבו כל הגברים מסוקסים, כל הנשים כנועות וכל ביקורת על סקסיזם נשלחת מייד אל המגרסה.

מבט עכשווי על חלק ניכר מסרטי הסדרה מעורר היום מבוכה. בונד של פעם מרגיש פחות כמו מודל לחיקוי ויותר כמו דוד מביך המתקשה לקלוט את חילופי הזמנים. כך שאפשר להבין מדוע בשנים האחרונות עברה דמותו של 007 סדרת שינויים מרחיקי לכת. ג'יימס של "לא זמן למות" שונה מאוד מאבותיו הקדמוניים. הבעיה היא שבדרך אל התיקון המיוחל נוצרו כמה בעיות חדשות.

יותר מכל, מהווה הסרט החדש מעין טופס טיולים של תקינות פוליטית. ליוצרי הסרט חשוב היה להתבדל מן המסורות התרבותיות שקדמו להם, והם דאגו להוציא דמות משנה אחת מן הארון, לצייד את היתר בזהויות אתניות מגוונות, ולתאר את כל נציגיו של הממסד הלבן המיושן כמי שסובלים מהסתיידות עורקים מוסרית. התביעה לשינוי היא מתבקשת, אך האופן המכאני שבו היא מבוצעת מעורר את החשד שלא הרצון לברוא תמונת עולם שוויונית וצודקת הנחה את המפיקים, אלא הרצון לכפר על חטאי השמרנות הקיצונית מפעם בתנועת מטוטלת חדה אל עבר הקצה השני הקיצוני לא פחות.

קל היה להזדהות עם האמונה כי תיקון חברתי ומגדרי יוביל לבריאתה של תרבות קולנועית בריאה יותר, אלמלא השימוש הנרחב שעושה הסרט באלימות כאמצעי למיגורן של תפיסות העולם הארכאיות. אלימות המופנית כלפי ילדים, הטריק המניפולטיבי הכי ישן בסרט, מגיחה בו שוב ושוב. נבלים ההופכים את הפטריוטיות למפלטם מובלים אל עמוד הקלון, ובסצנה בעייתית במיוחד חוטפת אחת הדמויות החשודה בגזענות כדור בול בפוני, לתשואות הקהל. החיבור המוצע בסרט בין אלימות בוטה וריאליסטית לבין המאמץ לברוא חברה הגונה יותר מכתים את האחרון וחושף תת־מודע אלים המניע גם כמה מהתנועות הפרוגרסיביות של תקופתנו. בדרכו העקומה מספק בונד מודל 2021 לחבריהן סוג של רישיון להרוג.