"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוד שנה אקדמית בסימן שמרנות וחוסר מעוף

במאמץ לבסס את המונופול שלהם, ראשי האקדמיה הפכו את ישראל לאחת המדינות המפגרות ביותר במספר אוניברסיטאות המחקר ביחס לגודל האוכלוסייה

,עודכן
0השמעה
סטודנטים במוסד אקדמי בישראל, צילום: אריק סולטן

מהי "אליטה"? זו שאלה סוציולוגית עתיקת יומין, המעסיקה חוקרים בכל רחבי העולם המנסים לאפיין כיצד נוצק שלטון קבוע ומתמשך של מעטים על רבים ומהם הדפוסים שבהם הוא מתקיים. תשובה אפשרית אחת היא שאליטה אינה אלא קבוצה קטנה בעלת מונופול על תחום פעילות מסוים, שבו היא רשאית לפעול כראות עיניה - אך אינה אחראית לכישלונות שלה. חבריה עוסקים במניפולציות שונות כדי להסביר שהאחרים אשמים בכישלונותיהם.

זו ההגדרה הראויה לראשי האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, המחזיקים מונופול על בין 12 ל־15 מיליארד שקלים של כספי ציבור ומאוגדים במועדון סגור הקרוי ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). משם הם מנהלים ביד רמה את אחד הצמתים החשובים ביותר של אי־השוויון החברתי והכלכלי בישראל: עיצוב סיכויי החיים של הרוב המכריע של האוכלוסייה הצעירה, שעבורה לימודים אקדמיים הם תנאי הכרחי לקריירה מקצועית, לביטחון כלכלי וליוקרה חברתית. אין אפשרות משמעותית לשינוי הסטטוס החברתי והכלכלי מתעודת ההסמכה האקדמית.

המהלך הקבוע של נשיאי האוניברסיטאות היה למנוע במשך עשרות שנים את פתיחתה של אוניברסיטת מחקר חדשה בישראל. הם הובילו את ההתנגדות להקמת אוניברסיטת רייכמן, עד שנשיא המרכז הבינתחומי היה צריך לאיים בעתירה לבג"ץ כדי שיינתנו לו תנאי הסף למהלך החשוב. אוניברסיטת אריאל סבלה מיחס דומה. היתה תקופה שבמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לא פתחו את המכתבים שהגיעו ממוסד זה, בהוראת השרה הממונה.

קרנות המזבח של נשיאי האוניברסיטאות היו שמרנות וסגירות, עד שהם הצליחו להפוך את ישראל לאחת המדינות המפגרות ביותר במספר אוניברסיטאות המחקר ביחס לגודל האוכלוסייה. המהלך הזה ביסס והאדיר את המונופול של האוניברסיטאות, ומנע את כניסתם ואת שילובם של מאות אלפי סטודנטים שיכולים היו לפתח את כישוריהם באוניברסיטאות מחקר.

היום, לאחר מאבקים שהובילו ראשי הציבור, נפתחה אוניברסיטה פרטית ראשונה (רייכמן) ואוניברסיטת אריאל קיבלה הכרה רשמית - אף על פי שראשי האוניברסיטאות עדיין מתנגדים לקיומה, ולא מקבלים את נשיאה למועדון שלהם. אולם אם אותם ראשי אוניברסיטאות היו לומדים את ההיסטוריה של המוסד שאותו הם מנהלים, היה מתברר להם כי הם קיימים אך ורק הודות לתמיכת הפוליטיקאים של מפא"י, שעמדו איתן מול ההתנגדות חסרת המעצורים של האוניברסיטה העברית. כל שנותר לומר הוא: טלו קורה מבין עיניכם.

פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, שקרא בפומבי לפני כמה חודשים למרד נגד ממשלה נבחרת בישראל ללא כל חשש, קורא היום לחבק את כל הקבוצות בחברה הישראלית. בפועל הכוונה שלו היא שחברה בישראל לא יכולה לאפשר את קיומה של אוניברסיטת רייכמן בהרצליה. האפשרות של גיוון, של קיום מוסדות מחקר שמנותקים מהעתקה חד־ממדית וחסרת מעוף של המודל של האוניברסיטה העברית בירושלים - לא יכולה לעלות בדמיונו. רק בדבר אחד הם מאוחדים: בחרם על נשיא אוניברסיטת אריאל. עכשיו לכו תציגו עמדה לאומית מלוכדת נגד ה־BDS.

ובל נשכח את האוניברסיטה בגליל, שכבר 50 שנה נשיאי האוניברסיטאות ושלוחיהם עושים כל שביכולתם כדי למנוע ולסכל את הקמתה. בכך פגעו בפריפריה הצפונית של ישראל וצמצמו במידה רבה את סיכויי התפתחותה - מבלי לשאת באחריות. רק לחשוב מה היתה תרומתה של אוניברסיטת מחקר בצפת לו היתה פועלת בדומה לאוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע. יש לקוות שוועדת צ'חנובר, הבוחנת כעת את הסוגיה, לא תאמץ את ההצעה לכונן יצור כלאיים שאין דוגמתו בעולם - "מכללה מחקרית" - דהיינו איגוד המכללות בגליל תחת השם "אוניברסיטה", שכל תכליתו בינוניות והתמד הפגיעה בגליל.

נשיאי האוניברסיטאות טופחים זה לזה על השכם ומתמידים באימוץ גישה שמרנית וחסרת מעוף, מנותקת מצרכיו של הציבור בישראל. שנה אקדמית טובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד''ר אורי כהן

סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.

כדאילהכיר