מתלוננות מנוגה, מטרידים ממאדים

זה נראה קל מדי, כמעט בגדר עצלנות, לשרבט ביקורת ולהפגין גיחוך מר לנוכח התנהגותן של נשות הקואליציה מול עדותה של קולט אביטל על מעשיו של פרס כלפיה ופרשת גריסת התלונות של השר אלעזר שטרן; התנהגות שכללה במקרה הטוב גינוי רפה שמטרתו לצאת ידי חובה, ובמקרה הרע שתיקה רועמת.

המילים כמעט כותבות את עצמן. 24 חברות יש בקואליציה הנוכחית, אך הן בחרו ביצירת טבעת של שתיקה סביב שטרן ומול המתקפות שעברה קולט אביטל, לאחר שחשפה את חוויית ההטרדה על ידי פרס. אלה שבכל זאת הגיבו, הפגינו צביעות ועוררו מבוכה. בלטה במיוחד השרה מרב מיכאלי, שרק בשבוע שעבר הקימה את הקבינט לשוויון מגדרי ונעמדה בראשו, אך הסתפקה בהתבטאות אנמית מול השר אלעזר שטרן ואף אמרה שתהרהר באפשרות אם הוא ראוי לכהן כיו"ר הסוכנות היהודית. דמות בולטת נוספת היא חברת הכנסת מיכל רוזין, שעמדה בראש מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. רוזין אמנם הצהירה כי דמותו של פרס נפגעה, אך הסכימה למחול לו משום שהחזיק "בדעות הנכונות".

כאמור, לחשוף את המוסר הכפול זה דבר קל, אך המציאות שמאחורי טבעת השתיקה המונחת על מצע גיבוי מול שטרן ופרשיית פרס, שוברת את הלב ומשקפת תמונה עגומה בהתמודדות מול נגע ההטרדות. בישראל הטרדה מינית היא אירוע פוליטי, שהמבחן המרכזי לרמת ההוקעה שתלווה אותה היא אם תפגע במחנה הפוליטי שאליו משתייך הפוגע, או חמור מכך - הקורבן.

בשנתיים האחרונות מפרסם באופן עקבי העיתונאי לירן לוי כיצד סוהרות סורסרו על ידי אסירים ביטחוניים, והדבר זוכה לאפס תגובה. נשים שהותקפו, נאנסו ואפילו נרצחו על ידי מסתננים בדרום תל אביב, ושופטים המשחררים את התוקפים לחזור למסע הציד שלהם ברחובות, הם לא נושא שמסעיר את חברות הכנסת האמיצות שלנו. בשער שכם ובמקומות אחרים מתעדים עצמם ערבים מבזים ומטרידים מילולית נשים יהודיות, אך לאיש לא אכפת. בבאר שבע הפכו חייהן של נשים לסיוט - ומנבחרות הציבור שלנו לא תשמעו מילה. גם אירוע שבו קצין משטרה מזהיר מתלוננת על הטרדה שישלח אותה לנווה תרצה, לא גורר אחריו תביעה לחקירה.

בעולם המוזר של מיכאלי את רוזין ושות', העצמה נשית היא תצלום משותף בפנים מצועפות עם הקנצלרית מרקל, וקידום נשים והגנה עליהן ימומשו באמצעות הפצת סלפי עולץ של נשות הקואליציה ממליאת הכנסת. המלחמה בהטרדות המיניות היא פיקציה, עוד כלי בארסנל היח"צ שכפוף לשיקולי פוזיציה. והאזרחיות? עליהן מוטלת החובה להבין בחוכמה איך, מתי, ובעיקר על ידי מי להיפגע, וכנגד מי אפשר להתלונן.

את קורבן בכפוף לשיקולי תדמית, נפגעת אמיתית רק במקרים ספציפיים שמשרתים עבור מיכאלי, רוזין ויתר חברותיהן את המטרה, ורק בתנאי שהפגיעה היא מצד אדם בעל דעות לא נכונות. הקרב בהטרדות מיניות למעשה הוכרע בהפסד מהדהד, והוא ימשיך להיכשל אם יימשך משטר ההפרדה בין מי שאסור לו, לבין מי שגם אם חטא - זה לא בהכרח נורא כל כך.