"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איראן גרעינית, ומה הלאה?

ישראל צריכה להפסיק להילחם את מלחמות העבר, ולסגל חשיבה מחודשת אל מול איראן כמדינת סף גרעינית, המחזיקה בידיה יכולות גרעיניות אך אינה מכריזה עליהן

,עודכן
0השמעה
בסיס העשרת האורניום בנתנז, צילום: רויטרס

בשעה שבעולם עדיין תוהים אם איראן תיאות לשוב לשולחן הדיונים ותחתום על הסכם גרעין חדש, ובשעה שאצלנו נמשך הוויכוח אם הסכם כזה משרת את האינטרס הישראלי או שמא מדובר בהסכם רע - איראן כבר הפכה למעצמת סף גרעינית, רחוקה מרחק נגיעה של שבועות בודדים מייצור פצצה.

לפי מיטב המומחים, מה שמפריד בין איראן לבין הפצצה הוא החלטה פוליטית של מנהיגיה. שהרי איראן העשירה בשנים האחרונות כמות אורניום מספקת לצורך ייצור פצצה, וגם אם לא ייצרה אותה עדיין ולא פיתחה יכולת לשגר אותה על גבי טילים, מדובר בעניין טכני הדורש כמה שבועות של מאמץ, ולא במכשול של ממש.

ובכלל, אפשר שאיראן תימנע מלהכריז שברשותה פצצה גרעינית, ותסתפק במצב שבו יודעים הכל שיש לה יכולת לייצרה. בכך יהיה כדי להעניק לה הרתעה, וגם שוט לנופף בו מעל ראשי יריביה. ובעתיד, ברגע שתחוש שהגיע הרגע, תוכל להפוך את היכולת לפצצה מבצעית.

ישראל צריכה להפסיק להילחם את מלחמות העבר. המערכה החשאית שניהלה ישראל הביאה, אמנם, לעיכוב משמעותי בפרויקט האיראני, אבל לא עצרה אותו. ובכלל, יש להודות שאיראן מוצאת תשובות למהלכיה של ישראל - תקיפה של אוניות בבעלות ישראלית בתגובה לתקיפות המיוחסות לישראל נגד מכליות איראניות, או פיגועים נגד אנשי עסקים ישראלים ברחבי העולם בתגובה לפגיעה במדענים איראנים על אדמת איראן.

מה שצריך זו כמובן חשיבה מחודשת, מחוץ לקופסה, נוכח המציאות החדשה ולמול איראן כמדינת סף גרעינית, המחזיקה בידיה יכולות גרעיניות אך אינה מכריזה עליהן. וצריך גם להיערך לרגע שבו בשלב זה או אחר תכריז איראן, קבל עם ועולם, שברשותה נשק גרעיני.

איראן גרעינית היא בעיה, ואפילו איום קיומי. אבל ישראל התמודדה בעברה אל מול איומים קשים מאלה. צריך לזכור שישראל מקדימה את איראן, ועל פי דיווחים זרים, השיגה יכולות דומות כבר בשנות ה־60. זהו פער משמעותי, שהביא בשעתו את שמעון פרס, מאבות תוכנית הגרעין של ישראל, לומר שבנפנוף באופציה הגרעינית איראן מסכנת קודם כל את עצמה ואת תושביה.

ברור שהבעיה ניצבת בעיקר לפתחה של ישראל, שהרי לא נראה שאיראן גרעינית טורדת את שנתם של הסינים או הרוסים. אפילו ארה"ב עתידה להשלים עם מציאות כזו, שהרי איום באופציה הצבאית היה תמיד מן הפה אל החוץ, וספק אם מישהו בוושינגטון התכוון לו ברצינות.

לעומת זאת, חשוב להדגיש את מערך הקשרים שיש לישראל עם מדינות המפרץ ומדינות אחרות המקיפות את איראן, שכולן חשות מאוימות על ידיה. לא לחינם הזדעקו האיראנים נוכח האפשרות שישראל מקיימת נוכחות ביטחונית על אדמת אזרבייג'ן. איראן גיבורה בעזה או בתימן, אך גם לה יש בטן רכה לאורך גבולותיה.

קשה לדעת אם צודקים אלו הטוענים כי בניגוד למקרה העיראקי או הסורי, אין יכולת צבאית להשמיד את פרויקט הגרעין של איראן, המפוזר באתרים מוסתרים ומוגנים היטב בכל רחבי מדינה זו. אבל האתגר הניצב כיום בפני ממשלת ישראל הוא להחליף דיסקט ולגבש אסטרטגיה חדשה למול איראן, וזה יהיה מבחנה הגדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר