כשמילים קדושות יותר מהחיים

ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, לא ידע איפה לקבור את עצמו. מה הוא בסך הכל רצה? לומר בביטחון ש"הוא לעולם לא יצטער על כך שהוא עומד מאחורי הנוער ה־LGBTQ+". אלא שכבר באות השלישית, הוא התחיל להתבלבל ולגמגם. מרוב אותיות, מרוב מגדרים, מרוב פוליטיקלי קורקט, המסכן הלך לאיבוד.

זה היה מחזה מרהיב ומביך בו בזמן. מאז הגיע לשלטון, טרודו מציב את עצמו כנער הפוסטר האולטימטיבי של הפרוגרס ושל הליברליזם. אבל ככל הנראה, הדרישות ממי שרוצה להיכנס למועדון גבוהות מדי ומורכבות מדי. מרוב חשיבות להגדרת האדם עפ"י נטייתו המינית ומגדרו - סליחה, מגדרו.ה.ם - זרם הדיבור נפגע. ויחד איתו, כמובן, גם זרם המחשבה וטבעיות היחסים הבין־אישיים. במקומות מסוימים, כל מילה שלך עלולה לשמש נגדך. באותם מקומות, אם אתה לא גבר לבן פריבילגי, אתה הופך אוטומטית למישהו/י שמצופה ממנו או ממנה להיות חלש, מסכן וזקוק להגנה. זה מתיש, וזה לא מקדם אף אחד.

בדיוק כמו ההודעה של ארגון ה־CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן), שצוטטה בטוויטר בידי איש חדשות 12 ערד ניר: "ה־CDC בקריאה דחופה ומומלצת לא.נשים הרות.ים (pregnant people) להתחסן נגד נגיף הקורונה". בעולמם המופרך של כוהני ה"פרוגרס", אין לומר "אישה הרה" אלא "א.נשים הרות.ים". זה מעבר לסמנטיקה, זה ערעור הביטחון ביחס לעובדות.

יכול להיות שהכוונות המקוריות של הנדסאי הדקדוק הפנימי של הפרוגרסיביות טובות. אבל הלהט לעשות "טאבולה רסה", אתחול של כל מושגי היסוד בקיום האנושי, מוביל בהדרגה לאובדן הקשר עם מציאות החיים. כך יוצא שיחד עם הדרישה לכבד ''א.נשים הרות.ים." מתירה הפרוגרסיביות, בקצוות שלה, לאותם א.נשים הרות.ים לבצע הפלה גם בחודש התשיעי להיריון. רגישות קיצונית למילים. חוסר רגישות קיצוני לחיים עצמם.

על־פי מכון גוטמאכר, החוקר מדיניות הפלות בארה"ב, שבע מדינות (דמוקרטיות) מאפשרות הפלה בשליש האחרון להיריון, בכפוף להחלטת האישה והרופאים. בקנדה, מדינתו של טרודו, הפלה מותרת בכל שלב, עד הלידה עצמה, לפי בחירת האישה. אין צורך בנימוק רפואי כלשהו. רצון האישה קדוש. העובר - פחות. השירות מסופק בחינם ע"י המדינה, אבל כיוון שחסר בקנדה המכשור הרפואי המורכב לביצוע הפלה בשלב כל־כך מתקדם, כשהעובר כבר מסוגל לחיות מחוץ לרחם אמו, הנשים מופנות לארה"ב לביצוע ההפלה. אני חוסכת מכם את תיאור ההליך.

ישראל רחוקה שנות אור, תודעתית, מאותם מעוזים קיצוניים. לצד סובלנות ויכולת הכלה מדהימה של אנשים שונים מאוד - קיבוץ הגלויות כמשל - הציבור כאן לא מאפשר לאידיאולוגיות מיובאות לשבש את זרימת החיים והשיח. בינתיים. ישנם כמה פוליטיקאים שחולמים להידמות לג'סטין טרודו, להפוך לנערי הפוסטר של הזרם הליברלי הישראלי. הם מוכנים בשביל זה לגמגם את עצמם לדעת ודמו.ה בראשו.ה של מי שיעיז לערער על כללי השיח החדשים, פן יגורש מהעיר כגזען, שונא נשים, פטריארך, או הגרוע מכל: פריבילג. אבל אין לנו פריבילגיה ליפול למחילת הארנב הזאת: אנחנו נצטרך לעצור את זה בזמן.