"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

בנט צלח את המבחן

מי שבא בטענות על כך ראש הממשלה דיבר לציבור בבית, כנראה שלא יודע שזו מטרת הנאומים באו"ם • המנהיגים לא עולים לבמה מטעמי נימוס, אלא כדי להציג את הנושאים שבראש סדר היום של ארצותיהם

, עודכן
0השמעה
רה"מ בנט. "משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי" , אבי אוחיון, לע"מ
רה"מ בנט. "משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי", צילום: אבי אוחיון, לע"מ

דווקא משום שאינו אורטור גדול, הנאום של בנט באו"ם היה מצוין. קודם כל העטיפה. בנט התזזיתי, שתמיד סוטה מן הכתוב, מדבר בעברית חברית בלתי תקינה וחותך משפטים באמצע - הקרין ביטחון עצמי ולאומי, שמר על המקצב הנכון, נצמד לטקסט המקורי, לא החליק בלשונו (למעט פעם אחת בלתי מורגשת) ונשמע היטב באנגלית ראויה.

הוא הציג טיעונים סדורים, מעניינים ורלוונטיים. מי שבא בטענות על כך שדיבר לציבור בבית, כנראה לא יודע שזו מטרת הנאומים באו"ם. המנהיגים לא עולים לבמה הירוקה מטעמי נימוס ופרוטוקול, אלא כדי להציג את הנושאים שעומדים בראש סדר היום של ארצותיהם ואשר יש להם שייכות לקהילה הבינלאומית. את המבחן הזה בנט צלח בדרך כלל באופן מרשים. ההשוואה שערך בין הקורונה לרשתות החברתיות כמפרקות חברות ומדינות הייתה מבריקה. נוסף על כך, עצם הדגשת האיום שנשקף מהרשתות החברתיות היא תובנה בינלאומית חשובה מאוד. טוב מאוד שהועלתה על ידי ראש ממשלת ישראל.

היה בדברי בנט כשל פנימי אחד. באותה נשימה הוא הסביר ש"מלחמות עם שכנינו אינן מהותה של מדינת ישראל ושל עם ישראל", אבל "מפעם לפעם נמהר לשדה הקרב כדי להגן על מדינתנו". דומני שעבור מי שאינו ישראלי, הטיעון הזה נשמע כסותר מתוכו. מאידך, הטון השונה במעט כלפי האיום האיראני, וההתעלמות הכמעט מוחלטת מהפלשתינים, היו חידושים מרעננים. ההתנצחות המילולית האינסופית עם הפלשתינים לא נותנת דבר. בשלב הזה של ההיסטוריה, השיח עליהם משרת אותם ולא אותנו, בין השאר כי על הכל מוסכם שאין פתרון לעניינם בעתיד הנראה לעין.

"תוכנית הגרעין של איראן הגיעה לקו פרשת המים וכמותה גם הסובלנות שלנו", הסתפק בנט באיום מאופק כלפי איראן. אכן שבענו דיבורים בנוגע לאיראנים, ומבחינה זו גם בנט הקדיש להם פרק נרחב מדי בנאומו.

המשפט שדווקא כן מטריד בהקשר הזה הוא ספק פנייה לקהילה הבינלאומית, ספק התחייבות כלפיה, "אם ננסה לחשוב יחד, אם אנחנו רציניים לגבי עצירת הדבר הזה, אם נשתמש בתושייה שלנו, נוכל לנצח". בנקודה הזו, בנט היה צריך לחדד שגם אם לא יהיה שיתוף פעולה בינלאומי, ישראל לא תשב בחיבוק ידיים. גם דבריו על כך ש"ניהול מדינה בעת מגיפה זה עניין של איזון עדין בין כל היבטי החיים. נקודת מבטם של הרופאים חשובה אך הם לא יכולים להוביל את המאמץ הלאומי" היו בגדר הסביר. בסופו של דבר, כל מדינה מתמודדת עם הדילמות הללו והעמדה של בנט לגיטימית. הוא אולי לא צריך היה לתקוף את הרופאים בתדריך שקיים לאחר הנאום, אבל התפיסה היסודית שמטילה את הסמכות והאחריות על הדרג הנבחר, ולא על הפקידים נכונה, טוב שתורחב לענפים נוספים בניהולה המדינה, ובפרט למערכת הכושלת של אכיפת החוק.

בשורה התחתונה, לבנט הייתה הופעה טובה - ואגב, כל המנהיגים נראים טוב יותר בחוץ מאשר בבית. הוא נסע לאו"ם כדי לשפר את תדמיתו בארץ ומבחינה זו אולי צבר כמה נקודות. העניין הוא שנאום מוצלח אחד לא יפתור את בעיות היסוד. בראש ובראשונה, בנט חייב לחדול מההרגל לשקר. הוא לא אמר אמת כשהגדיר את ממשלתו כמי שנולדה כתוצאה מ"תאונה פוליטית". ממשלות לא נולדות במקרה או בטעות. נוסף על כך, בתדרוך שלאחר הנאום שוב שיקר כשטען שלא אמר "לא קורונה - לא מעניין". רה"מ אמר גם אמר את הדברים, ולא פעם אחת. לא ברור במי הוא משטה בבלופים האלה. בשרלטנות לא בונים מנהיגות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריאל כהנא

כתב ופרשן "ישראל היום" לשעבר. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום" והמשיך בתפקידו עד חודש יולי 2026. בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).

כדאי להכיר