זה ימים רבים אני עוקב אחר אישי ציבור בבריטניה, המוחים ללא הרף על הסתרת מידע שעניינו ההטיה הפרו־פלשתינית בדיווחי הבי.בי.סי. חלוץ המחאה היה פעיל יהודי, עו"ד סטיבן שוגר, שהלך בינתיים לעולמו, ואלמנתו הבטיחה להמשיך את שליחותו. בגבור הלחץ הציבורי מצד פעילים יהודים ולא יהודים, מינו קברניטי תאגיד השידור את מלקולם ביילן, עיתונאי עתיר ניסיון, לעמוד בראש הבדיקה: האומנם, כלשון הביקורת, מוטים שידורי הבי.בי.סי לרעת ישראל? ביילן בחן עשרות אלפי שעות סיקור של העימות הישראלי־פלשתיני והפיק דו"ח, שעל פי הדלפות - מרשיע את הבי.בי.סי בהטיה. ב־2004 החליטו קברניטי ענק השידור הציבורי, הממומן מכספי ציבור, לגנוז אותו.
עד היום תובעים מדי פעם אישי ציבור, שבהם גם חברי בית הלורדים, לפרסם את מסמך ביילן - אך לשווא. לפי דיווחים בבריטניה, צעדי ההתגוננות המשפטית מפני הדרישות לפרסום היו כרוכים בהוצאה ענקית של הבי.בי.סי - כחצי מיליון דולר. ואכן, אפילו בית המשפט העליון בלונדון, בהרכב של חמישה שופטים, הצדיק פה אחד את גניזת הדו"ח. הבי.בי.סי טוען כי מדובר במסמך פנימי של מערכת החדשות שלא נועד לפרסום, וכי מאז הגשתו ננקטו הצעדים הדרושים לתיקון. אך לנו, בניגוד לעבודת הנמלים של מלקולם ביילן, אין אפשרות לעקוב אחר נהרות המילים המשודרות מלונדון לתבל בעשרות שפות.
במהלך מעקבנו השיטתי אחר הפרשה, לא מצאנו כל רמז להשתתפות ישראלית פעילה במערכה נגד ההטיה. בשנים האחרונות לא נרשם אף צעד מחאה רשמי, למשל, על ידי שגרירות ישראל בלונדון. ככל הנראה, נובעת שתיקה זו מן החשש שכל ביטוי ישראלי רשמי של מחאה רק יקיץ נרדמים, ויעורר את הציבור הבריטי בכללו להגיב ולהתווכח על נושא זה. והרי בריטניה, למרבה הצער, אינה חפה מתקריות בעלות אופי אנטישמי, אם כי ראש הממשלה ג'ונסון אינו אדיש לתופעת השנאה.
מאז נוסד הבי.בי.סי, לפני כמעט מאה שנים, טיפח ענק השידור את תדמיתו כגוף עיתונאי אמין שדיווחיו דיווחי אמת, ואפילו מופת, הראויים לחיקוי ולהעתקה גם על ידי ארגוני תקשורת אחרים. אולם, המשך "גניזת לונדון" של מסמך ביילן, על אודות ההטיה האנטי־ישראלית לאורך שנים כה רבות, מטביע חותם הפוגם בתדמיתו ובאמינותו של ענק השידור.
ואם פעם חטא גוף עיתונאי זה בהטיה לרעת ישראל, מי לא יחשוש כי נגע ההטיה יפגע חלילה לא רק באמינות הדיווחים על העימות הישראלי־פלשתיני? גם נושאי חדשות הרחוקים מלונדון ומן המזרח התיכון עלולים להינזק, ולעורר ספקות באשר לאמינותם העיתונאית בקרב מיליונים רבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו