בזמנו, כשנפתלי בנט עוד היה איש ימין ציוני, חאן אל-אחמר קיבלה חשיבות סמלית אצלו ואצל שותפיו וחסידיו כאילו שמדובר בירושלים, סמל הציונות והריבונות היהודית בארץ ישראל. להרוס את "קרתגו" הבדואית הזו, השוכנת בין כפר אדומים לכביש המתחבר לבקעה, או למות.
כל זה נכון לזמנים שבהם בנימין נתניהו היה ראש ממשלה. לנתניהו היו נכסים אסטרטגיים ומדיניים אדירים וקו פעולה אקטיביסטי ברור נגד איראן. הוא נקט בנושא חאן אל-אחמר כמו בנושא עזה - מדיניות של לא לטלטל את הספינה.
לראש הממשלה בפועל, יאיר לפיד, ולראש הממשלה הממונה, נפתלי בנט, אין נכסים כאלה שהם מחויבים לשמור ולהגן עליהם. פינוי חאן אל-אחמר עלול לגרום לשרשרת ניפוץ כפולה שלא הייתה על הפרק קודם. בעבר דובר על זעמו של האיחוד האירופי ועוד ריקושטים בין-לאומיים, אלא שהיום מונחים על כף המאזניים אינטרסים קיומיים של ממשלת לפיד-בנט. אחד, זה עצם קיום הממשלה. קשה לראות את רע"ם ואת הרשימה המשותפת ממשיכים לקיים את הברית האנטי-ציונית עם יהדות השמאל פלוס האליטה של קרנות הימין וכתבי העת האיכותיים. אבל מאז משבר שיח' ג'ראח במאי השנה, גם עסקי נדל"ן הפכו לעילה מבחינת חמאס לירי טילים ומתקפות מסוג כזה או אחר. אם תהיה עוד התלקחות, צה"ל יידרש לפעול על פי רצון העם ולא על פי מה שנוח לקואליציה ולנפתלי בנט.
ההתנהלות מול חאן אל-אחמר היא לא בדיוק המשכיות של התעלמות העבר מצו בית המשפט. היא חלק מתופעה מפתיעה שקשורה לממשלה החדשה. זו ממשלה הרבה יותר שמאלנית ממה שניתן היה לצפות, והמרכיב שאמור היה להיות ימני לאומי התאדה לחלוטין. למשל, פינוי ח'אן אל-אחמר זה בדיוק משהו שהממשלה הזאת הייתה מסוגלת להעביר ולבצע. מלבד הנושא של פינוי יישובים יהודים, בכל תחום אפשר להבחין באסרטיביות עוצמתית של שרי השמאל.
במדיניות החוץ, לפיד מכר את כל הכספת שהשאיר נתניהו. קרין אלהרר מחסלת חלקים משמעותיים מהקשר הכלכלי שהעניק תוכן להסכמי אברהם. השרים עמר בר-לב וגדעון סער מנהלים מדיניות שמאל מובהקת כל אחד בתחומו, איש-איש ומגזרו.
בקשת דחיית הביצוע של הממשלה היא מובנת. זהו ניסיון להימנע ממשבר בשלב התחלתי של קיום הקואליציה. אם הפינוי יגיע בעוד חצי שנה או שנה לידי ביצוע, נצטרך לעקוב מה הממשלה נותנת בתמורה ולמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו