לכודים בקונספציה מנותקת

הלב נקרע מול האסון, ומכעיס שזו המציאות, אבל חייבים להגיד את האמת המרה כמוות כפשוטה: נפילתו של בר-אל חדריה שמואלי ז"ל היתה כתובה על הקיר. זו התוצאה האפשרית היחידה להתנהלות צה"ל והדרג המדיני מאז מבצע שומר החומות; התנהלות שהפכה את הקונספציה שאנחנו שבויים בה מול עזה, ואת השביל שהוביל לכך שהאויב התקרב לטווח נגיעה מלוחמינו - לכרוניקה של מוות ידוע מראש.

אין צורך לענוד דרגות גנרל או להגיש תזה בלימודי ביטחון כדי לראות עד כמה המערכת לכודה בתפיסה מנותקת מול האויב העזתי.לרוב קונספציות מתגלות לאחר האסון, אך במקרה הזה היה מי שהתנצל והודה בזמן אמת שקונספציה מסוכנת לפנינו. מדובר בראש המוסד היוצא יוסי כהן, מאדריכלי השיטה שעל פיה אם רק נפייס ונייצב כלכלית את האויב מדרום הוא יפסיק לנסות ולפגוע בנו. "אני מודה שהאמנתי בלב שלם, שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה - שתשפר במידה רבה את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא הצבאית - חשבתי שחייהם יהיו טובים יותר והמוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה. וטעיתי, כנראה. טעיתי", אמר כהן בראיון לאילנה דיין. האם הופקו הלקחים? האם חדלו להעביר את הכסף הקטארי? ניסו איפכא מסתברא לקונספציה? התשובה העצובה היא לא, והתוצאה הטרגית היא הלוויה של לוחם.

וזו רק ההתחלה. עם תום שומר החומות, החל צה"ל לתדרך עיתונאים שבאגף המודיעין הכינו פרופיל חדש למנהיג חמאס יחיא סינוואר. חוקרינו המצוינים גילו לכתב "הארץ" שלאחר ניתוח מעמיק הם מסיקים שנולד סינוואר חדש והוא "משיחי, קיצוני ולא צפוי". במקומות אחרים סיפרו שהוא מנותק מהמציאות. זו אינה פרודיה. אגף המודיעין של צה"ל גילה ביוני 2021 לפתע פתאום שמנהיג ארגון רצחני אסלאמי ושונא יהודים הוא אדם מסוכן.

ויש עוד. מתאם פעולות הממשלה בשטחים הוציא איגרת לתושבי עזה, הנמקים תחת דיקטטורה אסלאמית, בתחינה שיעצרו את שיגור בלוני התבערה. למרבה הפלא התחינה לא נענתה. ויש כמובן האירועים המוכרים של אי-תגובה לירי רקטות, המשך הכנסת ציוד, דלקים, ברזל ואפילו מכוניות חדשות למכירה לתוך עזה תחת אש, ואי אפשר שלא להזכיר את הסגירה והפתיחה של מרחב הדיג הידוע, שהפך לסמל הטמטום והעיוורון הישראליים.

על הדרג המדיני מיותר להרחיב. לא שהממשלות הקודמות נקיות מאחריות למצב, אבל בקואליציה הזו כבר יושבות דמויות שתמוכות ברוצחי יהודים ונהנות מכוח כמעט מוחלט, והממשלה נמנעת מתגובה כדי לא לחבל בביקור בוושינגטון, וכי "אנחנו לא פראיירים של חמאס".

האם לבר-אל היה סיכוי? הוא הגיע אל העמדה בגבול עזה כשהוא מנוע מלהגיב בהתאם, ועומד מול המון זועם בקצה של תהליך שבו כל המערכות כשלו והתנוונו, וההבדלים בין מציאות ודמיון היטשטשו. איש מהקצינים לא שילם עד כה על הכישלון המבצעי, איש מהפוליטיקאים לא ערך חשבון נפש. החמור מכל, איש מחמאס עוד לא שילם דבר. בר-אל חדריה שמואלי שילם את המחיר המלא עבור כולם. יהי זכרו ברוך.