מאה שנות פאניקת אקלים

"חם בטבריה", צחקו גששינו החיוורים לפני 52 שנה. שנתיים לאחר מכן פגעה סופת ציקלון טרופית באזור הדלתא של מזרח פקיסטן, כיום מדינת בנגלדש. ההערכות היו שבין רבע לחצי מיליון איש נספו. לפני כשבועיים ירדו גשמים רבים בגרמניה ובמדינות שכנות, שגרמו לשיטפונות. 127 בני אדם נספו. כמות הגשמים היתה הגבוהה ביותר שנמדדה זה 100 שנה. כלומר, כבר אז היה "אירוע קיצון" כזה.

אם יש לכנות את תופעות מזג האוויר שאירעו לפני 100 שנה, 50 שנה והיום אירועים חריגים, מדוע טורח וויליאם הנרי "ביל" גייטס השלישי, מעשירי תבל, מהנדס מחשבים ויזם, לכתוב ספר בשם "אסון אקלימי", ובו המשך עונת ההפחדות על קץ היקום? פרסום דו"ח האו"ם לענייני אקלים השבוע אינו חף מעיתוי תמים, ואף הוא קורא לפעולה מיידית להצלת הכדור המסכן. אני מציע לשוב אל תחילת המאה ה־20 והמשכה.

העיתון הנחשב גם בימים אלה, "לוס אנג'לס טיימס", יצא בכותרת מפחידה משהו, ב־7 באוקטובר 1912. אחרי ככלות הכל, תקופת הקרח הקטנה הסתיימה בשנת 1850, וזיכרונות נעימים לא היו מתקופה זו. "עידן הקרח החמישי בדרכו אלינו, המין האנושי ייאלץ להיאבק על קיומו בקור". ב־9 באוגוסט 1923 מכריז העיתון "שיקגו טריביון" בכותרתו הראשית: "המדענים אומרים שהקרח הארקטי ימחק את קנדה". אלא שלפי המדידות שנעשו בשנים ההן, התברר שהעולם דווקא מתחמם בשנות ה־30 של המאה ה־20. ובשנות ה־40 התברר שהטמפרטורות הגלובליות הממוצעות החלו שוב לרדת, מה שגרם בשנות ה־70 לדאגה פן כדור הארץ מתקרב שוב לעידן קרח חדש. הקרחונים המתקדמים הציבו איומים מחודשים על ההתיישבות האנושית באלסקה, באיסלנד, בקנדה, בסין ובבריה"מ. ב־1973 סיכם ה"Science Digest": "בנקודת זמן זו אין לנו המרחק הנוח של עשרות אלפי שנים כדי להתכונן לעידן הקרח הבא. למידת הקפידה שבה אנו מנטרים את הזיהום האטמוספרי שלנו יהיה קשר ישיר להופעתו ולטבעו של משבר מזג האוויר הבא". כתוצאה מכך הזהירו המדענים: "ברגע שהקפיאה תתחיל, כבר יהיה מאוחר מדי".

במאמר שנשא את הכותרת "עוד עידן קרח?", מיוני 1974, קבע ה"טיים": "כאשר מטאורולוגים מודדים ממוצע של טמפרטורות סביב העולם, הם מגלים שהאטמוספרה התקררה בהדרגה במהלך שלושת העשורים האחרונים, וכי הסטיות של מזג האוויר שאותן הם חוקרים עלולות להיות הסימן המבשר של עידן קרח נוסף". אפשר להוסיף כהנה וכהנה כותרות ענק ומאמרי מערכת בוכיים ומקוננים על מר גורלו של כדור הארץ. במשך 35 שנה אנו מזהים אותן קריאות אזהרה, והפעם על "התחממות גלובלית" שתביא לחורבן אם לא נפעל מייד, ומשראו שהטמפרטורה הגלובלית משתהה וקופאת על ערך קבוע בשנים 1998-2015, עברו לקריאות אזהרה בדבר "שינויי אקלים" ו"אירועי קיצון".

אין שום אירועי קיצון המצדיקים את מופעי ההפחדות של הירוקים, המטילים אימה על יושבי החלד. שהרי איש לא מסביר מה רע כל כך בהתחממות גלובלית בת מאית המעלה בכל שנה זה 150 שנה. נבואות אפוקליפטיות מוכרות סרטים, אבל הוצאת הטריליונים על עצירת "האויב הגדול", הוא הפחמן הדו־חמצני, אינה אלא אחיזת עיניים שקרית מן היסוד.