רבות נאמר על אפגניסטן ועל הקשיים בניהולה. ייאמר לזכות מדינות המערב שהן ניסו. השקיעו עשרות מיליארדים בפיתוח, במוסדות, בסיוע הומניטרי ובחינוך, כדי שביום שהנוכחות המערבית תסתיים, תהיה שם מדינה מתפקדת. נשמע מוכר?
התופעה שבה המערב שופך כסף במסגרת של "בניית מוסדות דמוקרטיים", "זכויות אדם" ו"סיוע הומניטרי", ללא הבנה של התהליכים, אינה ייחודית רק לאפגניסטן. עיראק, עזה והרשות הפלשתינית, למשל, הן דוגמאות מצוינות ליצירת תלות מערבית שתוצאותיה ידועות מראש. בכולן נשפך כסף לבניית אומה מבלי להבין את המאפיינים הייחודיים, המגבלות, המציאות וההשלכות ליום שבו אותה מדינה לעתיד תצטרך לתחזק ולהקים את עצמה ללא סיוע חיצוני.
לפי בדיקה של מכון המחקר NGO Monitor, האיחוד האירופי וממשלות אירופה השקיעו חצי מיליארד יורו בשנה בקידום זכויות, בבניית מוסדות דמוקרטיים ובסיוע הומניטרי באפגניסטן. האמריקנים אף יותר. הכל קרס בתוך 72 שעות.
לא מדובר רק בחוסר הבנה או באופן שבו מבצעים נסיגה הדרגתית וחכמה. יש פה גם לא מעט חוסר אחריות, חוסר שקיפות והיעדר פיקוח, הנפוצים בתעשיית הסיוע, שרבים משחקניה נטשו מזמן את העקרונות של ניטרליות, קידום ערכים אוניברסליים ועצמאות מאינטרסים פוליטיים. אותה תופעה קיימת גם בצד התורם, בייחוד במערכות מימון של ממשלות. הכסף צבוע באינטרסים, ובדרך כלל לא ניתן לגלות כיצד התקבלה ההחלטה לממן ארגון כזה או אחר, אף שהתוצאות השליליות ידועות הרבה פעמים מראש.
באנרכיה של המערכת הבינלאומית העיקרון הוא די פשוט. ככל שהתלות בין התומך לנתמך נמשכת, כך הסיכוי שיתרחש משבר עמוק בעת ניתוק ללא תכנון נכון הולך וגדל. זה תקף לגבי הנוכחות האמריקנית הארוכה באפגניסטן ובעיראק, המיליארדים שנשפכים לרשות הפלשתינית ללא בקרה וכספי הסיוע לחמאס בעזה. וכאן עולה השאלה המרכזית - כיצד מנהלים נכון בנייה של מוסדות במדינה שאמורה לצאת לעצמאות, בצורה כזו שלא תסתיים בטרור ובטרגדיה?
מבלי להיכנס לשאלה אם הפתרון לסכסוך הוא הקמת מדינה פלשתינית בגבול כלשהו, צריך להביא בחשבון שהמודל האפגני, הווייטנאמי, הלבנוני, העזתי - הוא סביר גם ביהודה ושומרון. מניעת התרחיש תדרוש חשיבה מחודשת, המתייחסת תחילה לשאלות המהותיות: מי הם גורמי הקיצון? מהו מבנה החברה? מהי היכולת לכלכלה עצמאית? והכי חשוב - עד כמה יש רצון מצד אליטות בעלות אינטרסים שונים לקיים ישות פוליטית עצמאית, שלא תהווה איום לסובבים אותה?
איתי ראובני הוא מנהל מחלקת התקשורת במכון המחקר NGO Monitor
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו